ניודי, ענן ברוטב חמאה

מכירים איך זה קורה, שבחורף מתחשק לכם מאכלי קיץ ודווקא בשיא החום עולה לכם התאווה לאיזה תבשיל כבד וחורפי? ככה בדיוק קרה לי – לכבוד חג הסוכות התחשק לי מאכל שבועות קלאסי.

לפני חודש קפצתי ללונדון לסוף שבוע משפחתי נשי. אפשר היה לסכם אותו כחופשה מרוכזת של טיולים, מוזיאונים, שופינג וכמובן אוכל טוב, בחברת הנשים האהובות עלי. בין היתר אכלנו גם במסעדת Pizza East, עליה כבר סיפרתי פה. מדובר במסעדה איטלקית בעיצוב מהמם ואווירה מגניבה. הפיצה שלהם אכן היתה משגעת, אבל אותי כבשה  מנת הפתיחה הזו – כדורי גבינה קטנטנים, שהוגשו ברוטב חמאה ומרווה.

הפירוש המילולי ל-gnudi הוא "ערום" (כמו nude באנגלית) שכן זהו בעצם רביולי ללא בצק, אוכלים את המילוי בלבד. מדובר בכדורי ריקוטה מבושלים במים, בטקסטורה רכה ונימוחה בפה. בשונה מאחיהם הניוקי, אין בהם עמילן רב שיחזיק אותם, רק טיפונת סולת בציפוי. התוצאה המתקבלת היא כדור לבן במרקם של ענן.

הכי מתאים זה ענן ברוטב חמאה, נכון? רק דמיינו בפה את התחושה!

ומה נביא לסוכה יחד עם הניודי? פה למטה תמצאו כמה המלצות ליין שווה.

ניודי – כדורי ריקוטה איטלקיים

25-30 כדורים

החומרים

לניודי

  • 300 גרם ריקוטה
  • 30 גרם פרמזן מגורר
  • מעט סולת, לציפוי

לרוטב

  • 100 גרם חמאה
  • 10-12 עלי מרווה טריים
  • קליפת לימון מגורדת
  • מלח, פלפל שחור גרוס

אופן ההכנה

  1. הניחו בקערה ריקוטה ופרמזן וערבבו עד לאיחוד.
  2. פזרו על צלחת סולת.
  3. בעזרת כפית הרימו מעט מתערובת הריקוטה וגלגלו לכדור על הסולת.
  4. הניחו את הכדור על צלחת וחזרו על התהליך עד שתערובת הגבינות נגמרת.
  5. העבירו את הצלחת עם כדורי הריקוטה למקרר ל-8 שעות לפחות (לילה), כדי שהחלק החיצוני של הכדורים יתקשה מספיק. התחושה ביד לאחר המנוחה במקרר היא של כדורים יחסית יבשים עם פנים רך.
  6. מזגו מים לסיר כמו שמכינים פסטה והביאו לרתיחה.
  7. הכניסו את כדורי הריקוטה לסיר המים ובשלו 2-3 דקות, עד שהם צפים. כדאי לערבב בעדינות את המים, כדי הכדורים לא ידבקו לתחתית הסיר.
  8. הוציאו אותם בכף מחוררת ישירות למחבת עם רוטב החמאה (למטה).

לרוטב

  1. במחבת המיסו חמאה ובשלו אותה על אש נמוכה, עד שהיא הופכת לחומה.
  2. הוסיפו עלי מרווה וטגנו אותם לקריספיות. הוציאו החוצה לנייר סופג.
  3. הכניסו למחבת קליפת לימון מגוררת, מלח ופלפל.
  4. בשלו את הרוטב כ-5 דקות והעבירו אליו את כדורי הניודי, יחד עם מעט מי הבישול שנותרו כשהוצאתם את הניודי מסיר המים – אלה יסמיכו את הרוטב.
  5. העבירו לצלחת הגשה את הניודי, מזגו מעליהם את הרוטב וקשטו בעלי המרווה.

בתיאבון וחג שמח!

השוונץ:

אם אתם מתארחים בסוכה של חבר, הביאו איתכם בקבוק יין, שילווה את הארוחה. הנה שני רעיונות נהדרים, במחירים הגיוניים:

  • יקב רמת הגולן, גמלא השמורה קברנה סוביניון–מרלו 2012 – סדרת השמורה נותנת לי תמיד את התחושה שכעת הוא בדיוק הזמן המתאים לשתות את היין. אין בו כמעט עפיצות והוא מרגיש עשיר בטעמים. היין יושן בחביות עץ אלון במשך כשנה ויש בו ארומות של דובדבנים, פירות יער ותבלינים. הולך טוב עם בשר אבל גם עם גבינות. מחיר מומלץ לצרכן: 60 ש"ח.
  • יקב עמק האלה, EverRed רוזה 2015 – יין נעים לשתיה, מתאים לסתיו הישראלי. היין מופק בעיקר מענבי מרלו, בעל אף פרחוני עם ארומות של אפרסק ותות. לשתות בארוחת הערב בסוכה, עם סלט, דגים או פסטה קלילה. מחיר מומלץ לצרכן: 45 ש"ח.

מודעות פרסומת

לאכול את לונדון – סיור קולינרי באיסט אנד

כאילו רשימת המקומות לאכול שיצאנו איתה ללונדון לא היתה מספיקה, נרשמנו גם לסיור קולינרי. כשמקבלים המלצה ממקור מוסמך אין ברירה. א מאן גאט טו דו וגו'. לפחות לא אכלנו ארוחת בוקר, אלא חיכינו בסבלנות לשעה עשר.

East End, London

גרפיטי נהדרים באיסט אנד, לונדון

פרט על מדרכה באיסט אנד

East End Food Tour הוא מיזם מקסים, מקצועי ולא ממוסחר מדי. תשכחו מסיורים מודרכים רגילים. התאספנו, קבוצה קטנה של אנשים ומדריך עם חוש הומור אנגלי משובח, כדי להכיר מקרוב את השכונה הזו, שנחשבה בעבר למקום מסוכן, עם זנות ופשיעה. בכלל, האיסט אנד התחיל כמקום קבורה, מחוץ לעיר. באופן טבעי, כשהעיר גדלה, התחילו להתיישב בו, כל פעם קהילת מהגרים אחרת: איטלקים, אירים, יהודים, הודים. תמצאו כנסיות, שהפכו לבתי כנסת, שהיום הם מסגדים. כיום השכונה שוקקת אמנים והיפסטרים אבל נשארו בה עקבות של התושבים הקודמים, בין היתר גם עדויות קולינריות.

במרכז השכונה עומד מבנה גדול, Old Spitalfields Market, ששימש בעבר כבית חולים ואחר כך כשוק ירקות ופירות וירד מנכסיו לאורך השנים. כעת מנסים להחיות אותו מחדש עם דוכנים וחנויות אמנות, אופנה ואוכל. כשמסתובבים בשכונה חיים את ההסטוריה של המקום. שרידים של בית תמחוי יהודי, כתובות של עסקים אירים שמזמן לא קיימים. אפילו רוחה של מרי-ג'יין קלי, אשר נרצחה ע"י ג'ק המרטש ממש כאן, מרחפת מעל.

מאפייה ומסעדה סנט ג'ון

סנדוויץ' בייקון מעולה, סנט ג'ון

אבל די לדבר. הרי אנחנו רעבים! פתחנו את הבוקר בסנדוויץ' בייקון מעולה במאפיית St. John (על המסעדה כתבתי בפוסט הקודם). בסנט ג'ון לוקחים את העניינים מאוד ברצינות והבייקון מגיע מחווה שמגדלת עבורם במיוחד את החזירים. השריה בחומץ, כבישה במלח ותבלינים ולבסוף, צליה על גריל פחמים ואתם מקבלים את אחד הבייקונים הטעימים. פרוסת לחם קלוי (ברור שמיוצר במקום) מרוחה בחמאה, כמה רצועות בייקון ומעל קטשופ שהם מייצרים בעצמם, עם המרכיב "הסודי" – תפוח (תחשבו על הסמליות של מנת התפוח בפה החזיר). שמעו עד לישראל את אנחות העונג שלנו!

The English Restaurant, London

Bread & Butter Pudding 

בפאב חמוד בשם The English Restaurant דגמנו פודינג לחם. בעלי המקום החליטו לשמר כמה שיותר על העיצוב המקורי – הרצפה מהמאה ה-18, בר העץ הובא ממקום סמוך והכל עבר רסטורציה. ה-Bread & Butter Pudding בגרסה שלהם הוא בעצם בריוש שהם מכינים בעצמם עם תועפות חמאה, פודינג (custard) וניל, גרידת תפוז וצימוקים. ועוד קצת רוטב שמנת-וניל מעל. שלא יחסר. מתוק ברמות, לאוהבי הז'אנר (מנחם. חורפי. כבד).

טעימת גבינות, Andoruet

Androuet, London 

בסניף הלונדוני של חנות הגבינות הצרפתית ANDROUET טעמנו גבינות אנגליות – Ogleshield שדומה לראקלט עם טעם מעושן, Westcomb Cheddar חמאתית ונהדרת וכמובן, אי אפשר בלי גבינת Stilton הכחולה והמתובלת. תזכירו לעצמכם לחזור לשם בסוף הסיור כדי להביא הביתה קצת גבינות.

פיש אנד צ'יפס, פופיז

Poppies, London

Poppies, London 

ואז, המאכל הלאומי. ברור שלא הסתפקנו אלא בטוב ביותר – Poppies Fish and Chips זכה בתואר הפיש אנד צ'יפס הטוב ביותר בלונדון. המוסד הזה קיים משנת 1945 ועדיין מגישים בו את האוכל בנייר עיתון (אבל כזה ללא דיו רעיל). תחשבו על זה – הצ'יפס הגיע מבלגיה, הבלילה בה מטגנים את הדג הגיעה מפורטוגל, אבל באנגליה איחדו אותם לכדי מנה שלמה, שכל כך מזוהה איתה. לשולחן הוגשו גם רוטב טרטר ומחית אפונה (שכידוע, אי אפשר בלעדיה בארוחה אנגלית).

The Pride of Spitalfields Pub, London

פאב אנגלי כמו שצריך

לני החתול. הבעלים האמיתיים של הפאב.

חסרה לנו קצת בירה להרטיב את הגרון, אותה מצאנו בפאב (Public House) בשם PRIDE OF SPITALFIELDS, מהראשונים שהגישו בירות שלא מהמבשלה הביתית. זוכרים את המשפט "בירה חמה, נשים קרות"? אז ככה, לפחות בעניין הבירה, שכן היא אינה מקוררת, אלא מגיעה בטמפרטורת החדר (חדר אנגלי. 10 מעלות). טעמנו בירה מסוג Pale Ale וכן סיידר תפוחים (אלכוהולי). ההי-לייט כאן, לדעתי, הוא לני, החתול המתוק שלהם, שנראה כאילו היה הבעלים האמיתיים של המקום.

Aladin, London

קארי נהדר בעיקר כשגשום וקר בחוץ

אם הייתי שואלת אתכם מהו אוכל אנגלי טעים, ישר הייתם חושבים על אוכל הודי, נכון? בכל לונדון יש כ-15,000 מסעדות קארי וברחוב Brick Lane של האיסט אנד לבדו תמצאו 56 מסעדות קארי!

במסעדת Aladin טעמנו שלושה סוגי קארי: Vegetable Bhuna – קארי ירקות: שעועית ירוקה, אפונה, עגבניות, תפוחי אדמה, עם עלי דפנה וקינמון, Lamb Tikka Pathia – קארי טלה חמוץ-מתוק ברוטב עגבניות ו-Chicken Madras, קארי עוף, שוב עגבניות, הפעם עם טעמים לימוניים, החריף מביניהם. את הקארי ליוותה נאן, הפיתה ההודית המסורתית, שדואגת לכבות את השריפה בפה. הקארי באמת מעולה והחריף נסבל ביותר למזרח-תיכוניים.

Beigel Bake, London

כמה בייגלים תרצו?

בייגל קורנביף. תענוג. 

ואם הזכרתי יהודים, ברור שעצרנו ב-Beigel Bake, לבייגל עם קורנביף, חרדל וקורנישונים. המאפיה, אשר מתמחה גם בחלות, היא שריד כמעט יחיד לחיים יהודיים שלמים שהיו באיסט אנד. מסתבר שיש סיבה למה יהודים התמחו באפיית בייגל'ס. הכנה של בייגל כוללת ראשית בישול במים ואז זמן אפייתו קצר ביותר, ממש מתאים לשבת.

PizzaEast. זה המקסימום שיכולתי לצלם.

טארט שוקולד קרמל מלוח. סיום נאה לסיור קולינרי.

ולסיום סיומת, מי יתנגד לטארט שוקולד קרמל מלוח, עם כוס תה אנגלית כהלכה? ויותר מכך, כאשר אוכלים אותו במקום עם העיצוב היפהפה, PizzaEast. שילוב של ריצוף ורהיטים מעץ, ספות עור, מנורות מחבלים ומה לא. באסה, בעלי המסעדה לא מרשים לצלם את פנים המסעדה, מטעמי שמירה על ייחודיות העיצוב (?…WT). בד"כ באים לכאן לאכול פיצה עם בצק דק וגם גבינות ונקניקים מיובאים מאיטליה, אבל אנחנו כבר היינו מלאים. מה זה מלאים, עולים על גדותינו!

חנות שעברנו לידה והיינו מלאים מכדי להיכנס היא Dark Sugars Chocolate. השוקולדים בה נראים מעולים! משאירה לכם לגלות לבד…

ואם זה עשה לכם חשק, תדעו שאין חשש לספוילר. אני ממליצה לכם להירשם לסיור, ליהנות מהטעמים והניחוחות ובין לבין תוכלו להעשיר את הידיעות ההיסטוריות והתרבותיות שלכם. תענוג של סיור!

השוונץ:

כדי שלא תחשבו שהגעתי רק כדי לאכול (מה שקרוב לאמת ובכל זאת), הנה שתי גלריות נהדרות, כי אמנות לא חייבים לראות במוזיאון:

  1. Saatchi Gallery, אשר ממוקמת בבניין מרשים עם תקרות גבוהות ויפות. תערוכת Pangea שהוצגה כללה חדר שעל הקירות והתקרה בו השתלטו מאות נמלים ענקיות. היה קשה להשתחרר מההשפעה של העבודה הזו.
  2. Gagosian Gallery, הסניף הלונדוני של הגלריה-האם בניו יורק. לנו יצא לראות תערוכת ציורים של אלכסנדר קאלדר. אדם מרגיש בר מזל כשהוא רואה בחדר אחד ממיטב היצירות של אמן אהוב!

Gagosian Gallery, London

Saatchi Gallery, London