יש יקב בנווה ירק, בדרך שלו

כשמומו שמילוביץ היה צעיר הוא לא תאר לעצמו שיהיה חקלאי. הוא רצה לעשות את הדברים בדרך שלו, אז הוא הלך ללמוד עיצוב מוצר בבצלאל והרבה שנים עסק במקצוע.

אלא שהחיים מזמנים הפתעות ומומו מצא את עצמו סוגר מעגל משפחתי והופך ליינן, ממש כמו סבא שלו, שייצר יין לקידוש. אבל העניין הזה של לעשות את הדברים בדרך שלו – זה לא עבר לו. בהתחלה הוא הפך לשותף ביקב עמק יזרעאל (Jezreel) אחרי שעיצב להם את הלוגו והתוויות ליין ואחרי כן עבד ביקב מרגלית כדי ללמוד איך מכינים יין.

ואז הוא קיבל הצעה ששינתה את חייו – בעל הכרם הותיק במושב הציע לו להשתמש בענבי הקריניאן שלו ליין. בואו נאמר שפחות מקובל להשתמש בכרם שנשתל ב-1981 ולבצור ענבים ליין מגפנים בנות למעלה מ-30 שנה. מה גם שהאזור של נווה ירק, השוכן בפאתי הוד השרון, מעולם לא שימש לכרמי יין, בגלל האקלים הייחודי, שלו הנובע מהמיקום הסגור בין ההרים. אבל מומו גם לא בעניין של מה מקובל.

הבציר הראשון של יקב נווה ירק היה ב-2015, לאחר עבודה סבלנית של שיקום הכרם. יש לרשות היקב היום שני כרמים של קריניאן – "נטע" שנטוע בכיוון מזרח-מערב ו"הגר" שנטוע בכיוון צפון-דרום. לנטע חמיצות יותר טובה, הגר הוא יין יותר מחוספס.

בינתיים הוא הספיק לנטוע כרמים חדשים עם זנים נוספים: ארגמן, שרדונה, סוביניון בלאן, סירה, מרסלאן, גרנאש וסמיון. זאת ועוד – הוא משלים ענבים ליין מכרמים בפקיעין, כרם בן זמרה, מצפה רמון וצובא.

בתוך חלקת האלוהים הקטנה שלו מומו בחר בחקלאות-בעל כדי למצות את ההשפעה של הטרואר המקומי. הוא ממשיך לחקור את אפשרויות גיזום הגפן כך שיתקבלו יבולים נמוכים, תהיה אחידות בהבשלה וזרימת אויר טובה. הכל כדי לזכות באיכות גבוהה של הענבים.

כשבאנו לבקר ביקב, רגע לפני הסגר שנכפה עלינו, בדיוק בקבקו רוזה. כחלק מהאידיאולוגיה לתת לענבים להיות דומיננטיים, ברוב היינות התסיסה ספונטנית וטבעית. בחלק מהאדומים מומו בכל זאת מוסיף עוד שמרים כדי להוסיף מורכבות לטעם. במחשבה על חקלאות בת קיימא נעשה שימוש בחביות ישנות.

על תווית הבקבוקים אייר מומו מפה המסמלת את המקום במושב שבו שוכן היקב. היקב מייצר נכון להיום כ-25,000 בקבוקים בשנה והוא מוכר אותו ללקוחות פרטיים ולמספר מסעדות כדוגמת אואזיס, ברוט, שילה ופופינה. בימים כתיקונם תוכלו לרכוש את היין בחנויות יין מעטות כמו מנו וינו וטעמים. אחרי כן פשוט נגמרת לו הסחורה.

מומו מייצר יין שהוא אוהב לשתות: עדין, אלגנטי, ללא אחוז אלכוהול גבוה, לא בומבסטי. מספר סוגי הבקבוקים שהוא מייצר גדול – שכל אחד ימצא את מה שהוא אוהב.

ליד שולחן מלא כל טוב קיבלנו לטעום יינות בנדיבות רבה:

קריניאן:
נטע קריניאן 2017, 13.5% אלכוהול – ארומות ירקרקות, טימין, יותר קייצי
הגר קריניאן 2017, 13.5% אלכוהול – פלפל שחור, יבש, אדמתיות, טאניני, יותר חורפי
שניהם "לא נותנים בראש", מהסוג העדין, יין שמשלים טוב את האוכל. 165 ₪ לצרכן.

בלנד אדום 2017, 14% אלכוול – מורכב מארבעה זנים בחלקים שווים: גראנאש, סירה, ארגמן וקריניאן. השריה עם הקליפות בתסיסה שניה, הסירה תוסס עם השזרות, מה שהופך את היין לרענן. 150 ₪ לצרכן.

גרנאש (100%) 2018, 15% אלכוהול – זן שאינו מוערך. מומו משאיר מעט פרי על הגפן ונותן לו להבשיל לאט, תסיסות ארוכות. קל ופירותי, צבע בהיר. 185 ₪ לצרכן.

סירה:
סירה צובא 2018 – גוף משמעותי, "חביב הקהל"
סירה בן זמרה 2018 – אדמת גיר באזור של בזלת, מתובל עם גוף קל
סירה פקיעין 2018 – פירותי ועשיר
בשנה הבאה – ייצר סירה מענבים שגדלים בנווה ירק.

פטיט סירה:
דוריף 2017, 14.5% אלכוהול – פטיט סירה, מתובל, משמש בד״כ כ"תיבול" ליינות אבל פה יין זני, בעל חמיצות גבוהה. לא כל שנה אפשר להכין אותו כי לא תמיד מבשיל. 50% תסיסות קרבוניות, במטרה לרכך ולעשות אותו עדין מכיוון שהוא מאוד טאני. 225 ₪ לצרכן.

ליקב גם יינות לבנים:
בלנד לבן 120 ₪ לצרכן
סוביניון בלאן 128 ₪ לצרכן
סמיון 128 ₪ לצרכן
שרדונה מהרי יהודה 150 ₪ לצרכן

מחפשים יין חגיגי לליל הסדר, שימתיק את המצב? בנסיבות המיוחדות שיש עכשיו, היקב פתח במיזם בשם "נווה ירק עד הבית". ניתן להזמין לחג הפסח ארגזים בהרכבים שונים ולקבל אותם הביתה לפני החג, במחירים מיוחדים והמשלוח בחינם.

השוונץ:

הנה שיר יפה שמדבר על לעשות את הדברים בדרך שלך:

פתאם מבשלים כל יום? הנה רעיון

מצד אחד כל בני המשפחה בבית, שזה נעים כשמדובר באנשים בוגרים (יחסית) שלא צריך להשגיח או לשעשע אותם כל הזמן. מצד שני, זה אומר שצריך להכין שלוש ארוחות כל יום (ולשטוף את הכלים).

אנחנו אוהבים ירקות, שרופים על פחמימות אבל יש בינינו מי שדורשים גם את ליטרת הבשר שלהם. אז חשבתי על מנה אחת שמשלבת את כולם יחד: ירקות, חלבונים, פחמימות.

בחרתי בתוספות אביביות לעוף – פריקי, חיטה ירקרקה מעושנת בעדינות שתמיד מחפשים את ההזדמנות להשתמש בה וכרוב ניצנים, ירק שאהוב עלי רק כשהוא טרי. זה ממש עכשיו!

דקה הפסקה (בלי פרסומות): הנה לכם טיפ לצליה של כרעי עוף בסיר – צלו על אש בינונית בלי להפוך או להזיז אותם כ-15 דקות. לא פשוט, אני יודעת, אבל תתרגלו סבלנות ואיפוק. רק כך תקבלו עור שחום ופריך שלא נקרע ונדבק לתחתית הסיר.

ארוחה בסיר אחד היא אחד ה-דברים. מכסים ושוכחים עד שמוכן. את המילה "מנחם" לא הזכרתי בהקשר הזה, כי רק יציאה החוצה מההסגר וחזרה לשגרה המבורכת יכולות באמת לנחם אותנו בימים אלה.

כרעי עוף עם פריקי וכרוב ניצנים (ארוחה שלמה בסיר אחד)

4-6 מנות

החומרים

  • 1 כף שמן צמחי
  • 1/2 בצל בינוני פרוס
  • 4 כרעיים עם עור מחולקות לירך ולשוק
  • 200 גרם פריקי שטוף ונקי
  • 300 גרם כרובי ניצנים שטופים וחצויים
  • תבלינים: מלח, פלפל שחור גרוס, כמון, קינמון, פפריקה
  • 1 כוס מים

אופן ההכנה

  1. העמידו סיר על אש בינונית, מזגו לתוכו שמן והכניסו את פרוסות הבצל.
  2. הניחו מעל את כרעי העוף בשכבה אחת, על הצד של העור. עכשיו מתרגלים: לא נוגעים בסיר 15 דקות שלמות.
  3. כעת, אחרי שהייתם סבלניים, הפכו את העוף לצידו השני בזהירות, המליחו ופלפלו. הוסיפו את הפריקי ופזרו את כרוב הניצנים מעל. תבלו לפי טעמכם בתבלינים.
  4. מזגו כוס מים, הנמיכו את האש לקטנה וכסו במכסה. בשלו כחצי שעה עד שהפריקי מוכן. עד אז גם העוף יהיה מבושל.
  5. הגישו את הסיר המהביל לשולחן עם כף גדולה, להאכיל את כל הפיות הרעבים.

בתיאבון!

מי לא אוהב שניצל?

שניצל
מממ…
קראנצ'י מבחוץ.
טעים מבפנים.
אין מי שלא אוהב אותם.
למעשה, אחד המתכונים הראשונים שנתתי בבלוג היה המתכון האולטימטיבי שלי לשניצל עוף. מסתבר ששניצל יכול להיות מעולה גם עם ירק, כמו למשל החציל.

יש בשוק כמה סוגים של חציל,  אבל אם תשאלו אותי, הזן המצטיין לשניצל חציל הוא Rosa Biance, אותו חציל עגלגל ממוצא איטלקי, לא גדול במיוחד, שנראה כמו יצירת אמנות בצבעי סגול-לבן. החציל הזה בעל מעט גרעינים ולכן אינו מריר, אפילו כמעט מתקתק, ולכן אין צורך להמליח אותו לפני שמבשלים. חוץ מזה שהצורה העגלגלה הופכת את השניצל הזה לאחיד מבחינת המראה והמרקם שלו נשאר מוצק.

אני מחבבת ביותר חצילים ונתתי כבר כמה מתכונים איתם: בייבי חצילים מתובלים אפויים, מרק מחית חצילים, קארי חצילים הודי. חוץ מזה החציל ידוע כמוריד לחץ דם, יש בו שפע של ויטמינים ומינרלים וגם סיבים תזונתיים.

בגלל שטיגון הוא אחת המלאכות המאוסות עלי (אם כי מייצרות מאכלים טעימים, אני מודה) הכנתי את שניצל החציל בתנור. המתכון הזה הוא מינימום עבודה, מקסימום טעם. למרות לחציל יש את המוניטין של ירק שאהוב רק על מבוגרים, תתפלאו לראות את הילדים רצים לגנוב פרוסה ישר מהתבנית.

יש פה מתכון ואז אחריו, מתכון המשך. שניים במחיר אחד.

שניצל חציל

החומרים

  • 4 חצילים מסוג Rosa Bianca
  • 2 ביצים
  • 1 כוס פירורי לחם
  • צרור קטן של פרוזיליה קצוצה
  • מלח, פלפל שחור גרוס
  • שמן

אופן ההכנה

  1. שטפו את החצילים ונגבו אותם. חתכו את הקצה עם העלים וחתכו את הירק שנשאר לפרוסות בעובי של כ-1 ס"מ.
  2. טרפו את הביצים בקערה אחת וערבבו את פירורי לחם עם הפטרוזיליה בצלחת אחרת.
  3. הכניסו פרוסות חציל לקערה עם הביצים הטרופות ואז העבירו לצלחת עם פירורי הלחם. הצמידו עם היד את פירורי הלחם לחציל ואז נערו מהעודפים.
  4. הניחו את פרוסות החציל בתבנית מצופה נייר אפיה והכניסו לתנור שחומם מראש ל-180 מעלות לכ-40 דקות עד שהן זהובות.
  5. הוציאו מהתנור ואם הספקתם, לפני שהוא ייגמר ישר מהתבנית, הגישו את שניצל החציל עם יוגורט או טחינה.

לא חובה, אבל אפשר להמשיך הלאה:

חצילים אפויים ברוטב עגבניות

ערבבו בקערית 200 מ"ל עגבניות מרוסקות (1/2 פחית), 2 כפות רסק עגבניות, 1 כוס מים, 4 שיני שום קצוצות, 1/2 כפית אורגנו מיובש ומעט מלח. סדרו את פרוסות החציל בשכבות בתבנית ושפכו מתערובת העגבניות על כל שכבה ושכבה. הכניסו לתנור שחומם מראש ל-180 מעלות לכ-30 דקות. העניין הזה ממכר.

בתיאבון!

שומר ים תיכוני

החיים מעיפים אותי מקצה עולם ועד קצהו, אלא שלכיוון אחד נדמה שאני לא מצליחה להגיע וזה הבלוג שלי. מחסום כתיבה? תחושת עייפות? מיצוי? לא בטוח. כי אם תציצו בעמוד האינסטגרם שלי (@hagargerant – אתם עוד לא עוקבים שלי?) תראו שהחגיגה ממש לא נגמרה. מבשלת, מצלמת, מעלה וחוזר חלילה.

הזמן, רבותיי וגבירותיי, הזמן הוא החוליה החלשה. משתדלת, מבטיחה לעצמי הבטחות, עושה עם עצמי תנאים אבל לא מגיעה לכתוב. בחיי, זה לא אתם, זו אני.

הפוסט הזה הוא סוג של ניסיון לחזור לתלם. כמה דברים גרמו לו להיכתב. אולי היתה זה הקפיצה הקטנה שעשיתי לפריז אהובתי ואולי הביקור בתערוכת היין סומליה. שניהם החזירו לי את הדגדוג ההוא לחזור למוטב. להמשיך ולהביא לכם למטבח ריחות וטעמים. לספר סיפורים, להעלות על הכתב מתכונים שווים במיוחד ששווה לנסות (ולהצליח).

שומר הוא ירק שלא גדלתי עליו אבל בהחלט התאהבתי. הוא ירק סופר-בריא, העשיר בסיבים תזונתיים, ויטמינים ומינרלים ובעל השפעות חיוביות על המערכת החיסונית. סלט שומר עם שמן זית ולימון הוא אחד המרעננים (נסו להוסיף גם גילוחי פרמזן ובכלל שדרגתם את הסלט). יש לשומר טעם אניסי עדין שוהפך למתקתק בבישול. בבלוג שלי תמצאו עוד מתכונים לשומר: שומר צלוי בדבש ו-ריזוטו וודקה ושומר.

שמרתי לי את המתכון הזה כבר מזמן לימים קשים. מדובר באחד ה-מתכונים לטעמי. כמה שנראה פשוט, ככה מקורי, טעים ומעניין. שומר שנצלה ואז מבושל ברוטב עגבניות, טעמים ים-תיכוניים של אורגנו, שמן זית וזיתים, לאכול כך או כרוטב לפסטה. לגמרי טבעוני.

שומר ברוטב עגבניות וזיתים

4- 6 מנות

החומרים

  • 2 ראשי שומר בינוניים (500-600 גרם)
  • 1 כף שמן זית
  • 1/2 בצל גדול, פרוס דק
  • 1 שן שום כתושות
  • 1 עלה דפנה
  • 1/4 כוס יין לבן
  • 200 מ"ל עגבניות חתוכות לקוביות (לגמרי סבבה הפעם להשתמש בפחית שימורים)
  • 1/2 כפית אורגנו (מיובש או טרי)
  • מלח, פלפל שחור
  • 1/4 כוס זיתי קלמטה שלמים

אופן ההכנה

  1. חתכו את הבסיס של שומרים והיפטרו מהחלק העצי בתחתית ומהאצבעות בחלקו העליון. את עלעלי השומר דווקא תשאירו, הן נותנות יופי של טעם.
  2. פרסו את השומר לפרוסות עבות.
  3. מזגו לסיר את השמן, הוסיפו בצל ושום, הורידו את האש לקטנה וכסו את הסיר לכ-10 דקות עד שהם יתרככו.
  4. פתחו את מכסה הסיר, הגבירו את האש לבינונית והוסיפו את השומר (כולל העלים) ואת עלה הדפנה. בשלו כ-10 דקות נוספות, תוך כדי ערבוב, עד שהשומר מתחיל להזהיב.
  5. שפכו את היין לסיר ותנו לו להצטמצם כמה דקות.
  6. הוסיפו את העגבניות המרוסקות, האורגנו, המלח והפלפל השחור. ערבבו ובשלו את תערובת השומר עוד כ-20 דקות על אש קטנה בכיסוי חלקי, עד שהשומרים רכים בנעיצת מזלג. אם הם עוד קשים, המשיכו לבשל עוד כמה דקות לפי הצורך.
  7. הוסיפו את הזיתים לתבשיל, ערבבו והגישו.

בתיאבון!

השוונץ:

את הצלחת היפהפה קניתי בפריז ואגב עיר האורות, המלצה חמה: כשכל עניין הקורונה יירגע, הזמינו לעצמכם מקום במסעדת Semilla. בקשו לשבת על הבר ממש מול המטבח. חוויה של טעמים ממסעדת עילית, אווירה חופשית של מסעדה מודרנית ומופת להתנהגות שקטה במטבח. תענוג!

לפעמים עוגת שוקולד פשוטה היא כל מה שצריך

החיים מובילים אותך לכל מיני כיוונים אבל לפעמים גם עוצרים אותך ולא נותנים לך להמשיך וללכת בדרך המוכרת. בעצם, לפעמים הם עוצרים אותך נקודה. הגוף צועק לך סטופ! ואז גם הרגלים יומיומיים של שנים הופכים להיות כמעט בלתי אפשריים.

ככה קרה שנתפס לי הגב ולא רצה להשתחרר. מה שנראה היה כמו שבוע של פיזיוטרפיה ותרגילים בבית הפך לחודש של כאבים ותנוחות בלתי אפשריות. בשלב הזה גם אני הייתי חייבת לשחרר את הקונטרול פריק שבי ולתת לאחרים לעשות את הדברים במקומי. לא שהיה קל, לא שהיה מהיר, אבל גב כפוף הפך לאט ובהתמדה לישר.

לשוודים יש מנהג כזה של הפסקת קפה, Fika. יותר כמו הפסקה מהחיים, מהמתח ומהלחץ. הזדמנות לתת לעצמך הזדמנות להבין מה באמת חשוב בחיים. זה כנראה מה שהייתי צריכה. כשסוף סוף נכנסתי למטבח, רציתי להתחיל במנה קלה ומהירה להכנה, כזו שמצליחה וכן, גם קצת מנחמת.

ככה יצא שנפלתי בול על Kladdkaka (שם מצחיק בעברית), עוגת שוקולד-בוץ פאדג'ית מהסוג הנמס בפה. היא הכי לא פנסי – לא תמצאו פה שוקולד 70% והיא עשויה מחומרי הגלם שלכל אחד יש בבית ולא צריך ללכת לקנות במיוחד. שימו לב שאין בה אבקת אפיה או סודה לשתיה ולכן היא ממשיכה לשמור על גובה נמוך ולא תופחת, קצת כמו בראוניז. הטריק פה הוא לא לאפות יותר מדי, אחרת יוצאת לכם עוגת שוקולד פשוטה וסתמית וכל הבפנוכו הקרמי נעלם.

החלטתי לא להסתפק בקקאו אלא לתת לה אופי בוגר יותר, עם אבקת אספרסו. השילוב של השוקולד והקפה מריח טוב כבר כשמערבבים את החומרים בקערה. ואם רוצים לדייק אפילו יותר ולהרגיש קצת סקנדינביים במזרח התיכון, נספרסו הוציאו ממש עכשיו מהדורה עונתית בהשראת טעמים נורדיים. מבחינתי העוגה הזו היא סיבה מספקת ליישר עוד קצת את הגב.

עוגת בוץ שוקולד – אספרסו (Kladdkaka)

תבנית עגולה קוטר 20 ס"מ

  • 250 גרם סוכר
  • 4 ביצים
  • 1 כוס (140 גרם) קמח
  • קורט מלח
  • 1/4 כוס (35 גרם) אבקת קקאו לא ממותקת
  • אבקת אספרסו מ-3 קפסולות (חפשו את הקפסולות של נספרסו בהשראת טעמים נורדיים)
  • 200 גרם חמאה מומסת
  • 1 כפית תמצית וניל
  • לקישוט: אבקת סוכר, תותים

אופן ההכנה

  1. בקערה הניחו סוכר וביצים וערבלו במטרף ידני לתערובת תפוחה ובהירה
  2. הוסיפו קמח, קקאו, אבקת אספרסו ומלח וערבבו.
  3. הוסיפו גם חמאה מומסת ותמצית וניל וערבבו לתערובת אחידה.
  4. העבירו לתבנית משומנת עם נייר אפיה בבסיס. ניתן לשים מעט קמח על התבנית ולפזר באופן אחיד.
  5. הכניסו לתנור שחומם מראש ל-180 מעלות לכ-17 דקות ולא יותר (רוצים להיות יותר אמיצים? – הפסיקו את פעולת התנור אחרי 15 דקות). החלק העליון צריך להיות אפוי אבל המרכז עדיין רוטט. אל תשתמשו במבחן הקיסם כי הרי חשוב לא לאפות אותה יותר מדי.
  6. הביאו את העוגה לטמפרטורת החדר. אבקו אותה באבקת סוכר והניחו תותים לקישוט.

בתיאבון!

יוון של קורפו

החגים קראו לנו לצאת מהארץ, בעיקר אלה שיצרו גשרים על גשרים בימי העבודה, כמו השנה. ליוון אנחנו מתגעגעים כרונית ולמרות שתכננו לנסוע לכל מיני מקומות אחרים, בסוף הגענו לקורפו.

האי הצפוני הזה הוא ירוק ופורח ומסביבו הים בכחול-טורקיז-שקוף שאי אפשר להפסיק לעצור את הרכב כדי לצלם אותו. הבתים בו בצבעי ורוד-כתום עם קשתות בנויות, זכר לכובשים הרבים שהיו באי: יוונים, איטלקים, גרמנים, טורקים.

כל האי הוא בעצם כפר אחד גדול, אבל בכל זאת כדאי להגיע לקורפו טאון (קרקירה) ולהלך בסמטאות היפות, לבקר בשוק הקטן כדי לראות מיליון סוגי שעועיות ולקנות אורגנו בכלום כסף, להציץ בבית הכנסת שעדיין עומד שם, זכר לימים אחרים, לטייל בשטח המצודה ולשבת בכיכר היפה כדי לשתות איזה קוקטייל. יש משהו רגוע בעיר הקטנה הזו.

חוץ מזה מומלץ להגיע לארמון היפהפה של סיסי קיסרית אוסטריה, שבחרה באי כאתר הנופש שלה. הארמון פתוח למבקרים וניתן לראות בו תמונות וחפצים תקופתיים. נעים להתהלך בגן של הארמון ולקנא בה שהיה לה נדל"ן כל כך משובח, טעם טוב והרבה כסף.

וכמובן חובה לחפש את החופים הנסתרים והשלווים, חוליים או סלעיים, מה שבטוח הוא הים היפהפה והצלול. בכל חוף שהגענו היתה אפשרות לזוז הצידה מהקהל הנופש ולמצוא את החוף הפרטי שלנו. ומנגד, להעפיל אל פסגת הר Pantokrator הגבוה ביותר בקורפו כדי לנשום אוויר פסגות ולצפות אל היבשת היוונית והאלבנית.

גם הקולינריה הקורפואית הושפעה מהעקבות שהותירו בה כובשיה, במיוחד הם גאים בתרבות הוונציאנית לצד היוונית. חומרי הגלם דומים לאלה שבכל יוון או בכלל במזרח התיכון, אבל השימוש מעט שונה. כמקום שנהנה ממשקעים רבים באופן יחסי, שכיחים בקורפו תבשילים של בשר או דגים.

אז מה אכלנו שם? כל ארוחה נפתחה במגוון של סלטים: צזיקי, חצילים, טרמסלטה (איקרה) וכמובן סלט יווני עם פטה משובחת. והיתה עוד מנת פתיחה שפגשנו בקורפו ולא הכרתי ממקומות אחרים ביוון – ירקות ירוקים מלאי טעם שבושלו בעגבניות. אנחנו התאהבנו בטעם ובפשטות, אז למה לא לנסות גם בבית?

ציגרלי (Tsigarelli)

מאזט יווני, אפילו טבעוני, שדורש לחם לספוג את כל הרוטב הנהדר.

  • 1/2 ק"ג ירוקים כמו תרד מנגולד, קייל או חרדל, גבעולים ועלים – זה מתחיל הרבה ונגמר מעט
  • 1/3 כוס שמן זית
  • 1 כרישה פרוסה דק
  • 3 בצלים ירוקים פרוסים דק
  • 2 שיני שום קצוצות גס
  • 1/2 כפית צ'ילי פלייקס
  • 1 עגבניה גדולה חתוכה לקוביות
  • 1/2 כוס פטרוזיליה
  • 1/2 כוס ארוגולה
  • מלח, פלפל שחור גרוס

להגשה:

  • 1 לימון חתוך לרבעים

אופן ההכנה

  1. הפרידו בין העלים והגבעולים של הירוקים. את הגבעולים קצצו דק ואת העלים קצצו גס.
  2. מזגו את השמן למחבת, הוסיפו כרישה ובצל ירוק ובשלו על אש בינונית עד שהם רכים (כ-5 דקות).
  3. תבלו בצ'ילי פלייקס ובשום וערבבו.
  4. הוסיפו את גבעולי הירוקים הקצוצים ואת העגבניה, ערבבו ובשלו כ-2 דקות נוספות.
  5. הוסיפו את עלי הירוקים הקצוצים ובשלו הכל יחד עד שכל המרכיבים רכים, כ-10 דקות.
  6. הוסיפו פטרוזיליה וארוגולה ותבלו במלח ופלפל שחור לפי הטעם. בשלו עוד כ-5 דקות יחד.
  7. הורידו מהאש והגישו עם רבעי לימון ולחם לספוג את הרוטב.

בתיאבון! ו… סעו ליוון. יש עוד הרבה מה לגלות בה.

ראש השנה בסימן פירות

שוב חלפה לה שנה וראש השנה העברי בפתח. מרגישים את סיומה של תקופה ותחילתה של אחרת. מבטיחים לעצמנו שהשנה הבאה תהיה טובה יותר, יצירתית יותר, מוצלחת יותר. בעיקר יותר.

השנה אני מגישה לכם הצעה לתפריט החג עם מנות מרשימות בסימן פירות, ולא סתם כי אם פירות הקיץ, שעכשיו זו כמעט ההזדמנות האחרונה ליהנות מהעסיסיות ומהמתיקות שלהם.

תוכלו לפגוש את הפירות במנות מתוקות אבל גם במלוחות; הם לגמרי מתמסרים למנה, מוסיפים לה עושר טעמים. וכמובן, הענבים, יבואו לביטוי גם כפרי שלם וגם כיין שמתאים למנה. מוזמנים למצוא את המנות שאתם אוהבים.

סלט תפוחים וסלרי

שילוב משמיים – תפוחים וסלרי, אליהם מצטרפים אגוזים ורוטב חמצמץ. סלט מרענן לפתיחת הערב, שמתאים גם למנות הבשריות בהמשך הארוחה.

החומרים

8 מנות

  • 2 תפוחי עץ גרני סמית (ירוקים) מגולענים וחתוכים לקוביות עם הקליפה
  • 2 תפוחי עץ חרמון או פינק ליידי (אדומים) מגולענים וחתוכים לקוביות עם הקליפה
  • 1 כוס גבעולי סלרי קצוצים
  • 3 בצלים ירוקים חתוכים (ירוק ולבן)
  • 1/2 כוס אגוזי מלך שבורים ביד
  • 4 כפות חומץ בן יין אדום
  • 4 כפות שמן זית

אופן ההכנה

  1. הניחו בקערה את כל המרכיבים הקשים: תפוחים, סלרי, בצל ירוק ואגוזים.
  2. ערבבו בקערית את החומץ ושמן הזית ושפכו את התערובת על הסלט.
  3. ערבבו את הסלט והגישו.

פרוסות סטייק סינטה ברוטב בלסמי עם תאנים

מנת בשר טעימה שאפשר לצלות צליה ראשונית לפני הארוחה ולהשלים רגע לפני ההגשה. הסינטה היא השילוב האוטימטיבי של נתח רזה עם עושר טעמים; אם אתם מאוהבי הבשר, לא תפספסו את המתכון הזה. לסינטה שידכתי תאנים שנצלו בציר שמתקבל מטיגון הבשר במחבת. מנה צבעונית מתוקה-מלוחה של בשר וסלט בצלחת אחת.

4-6 מנות

לבשר

  • 1 בצל שאלוט קצוץ דק
  • 3 כפות שמן זית
  • 3 כפות רוטב בלסמי מיושן
  • מלח, פלפל שחור
  • 1/2 ק"ג בשר סינטה בנתח אחד
  • 1 כף דבש
  • 2 כפות חומץ תפוחים

לסלט

  • 3 כפות שמן זית
  • 1 כף מיץ לימון
  • 1/2 כף דבש
  • מלח, פלפל
  • 2 כוסות רוקט טרי
  • 8 תאנים חצויות

אופן ההכנה

  1. ערבבו בקערה את בצל השאלוט, 2 כפות שמן זית, 2 כפות חומץ בלסמי, מלח ופלפל שחור.
  2. שפשפו את המרינדה על הבשר מכל הצדדים. הניחו במקרר בכלי מכוסה לכשעה.
  3. הניחו מחבת כבדה על אש בינונית-גבוהה, מזגו לתוכה כף שמן זית ומרחו את התחתית שלה.
  4. הוסיפו את הסינטה וצלו 2 דקות על כל צד. הוסיפו למחבת את החומץ הבלסמי שנותר ולאחר שהוא מתאדה, הוציאו את הבשר לקרש חיתוך.
  5. השאירו את המחבת על האש, עם מיצי הצליה של הבשר (אם הם התאדו, הוסיפו כחצי כוס מים) ובשלו אותם כמה דקות על אש קטנה עד למרקם סירופי.
  6. הוסיפו למחבת את התאנים החצויות ומזגו את הדבש וחומץ התפוחים עליהן. הזיזו את המחבת כדי לערבל את הנוזל מבלי לפגוע בתאנים (לא לערבב בכף). בשלו כ-5 דקות.
  7. פרסו את הבשר לפרוסות. הצבע שאתם מחפשים הוא חום מבחוץ וורוד מבפנים.
  8. הכינו את הרוטב לסלט: מזגו לצנצנת שמן זית, מיץ לימון, דבש, מלח ופלפל שחור.

להגשה

  1. מזגו את הרוטב על הרוקט, ערבבו אותו היטב והניחו על צלחת הגשה.
  2. הניחו מעל את פרוסות הבשר ואת התאנים הצלויות עם הסירופ שבו התבשלו והגישו.

קינוח עלי בצק ממולאים פירות קיץ וקצפת

קינוח שחיתותי של בצק תוצרת בית שנפרס לשני עלים ומוגש כשביניהם מונחים פירות קיץ עסיסיים וקצפת. מנה צבעונית, יפהפיה וטעימה שמחייבת שתהיה לנו שנה מתוקה.

6 מנות

החומרים

לפירות

  • 1/2 כוס יין לבן
  • 2 כפות סוכר
  • 4 כוסות פירות קיץ: אפרסקים, שזיפים, נקטרינות חתוכים לקוביות וענבים חצויים

לתחתית הבצק

  • 240 גרם קמח לבן
  • 2 כפות סוכר
  • 2 כפיות אבקת אפיה
  • 1/2 כפית מלח
  • 40 גרם חמאה קרה חתוכה לקוביות
  • 1 שמנת מתוקה להקצפה (250 מ"ל)

לקישוט

  • 1 שמנת מתוקה להקצפה (250 מ"ל)
  • 2 כפות סוכר
  • אבקת סוכר

אופן ההכנה

  • ערבבו יין וסוכר בקערה והוסיפו להם את הפירות. הניחו בצד בטמפרטורת החדר עד להגשה. אפשר לערבב ביד בעדינות באמצע, כדי לא לפגוע בפירות העדינים. הפירות יוסיפו עוד את הנוזלים שלהם לתוך היין.

לתחתיות הבצק

  1. ערבבו במעבד מזון קמח, סוכר, אבקת אפיה ומלח עם להב הפלסטיק.
  2. הוסיפו את קוביות החמאה וערבלו לקבלת מרקם פירורי. לא לערבל יותר מדי.
  3. הוסיפו את השמנת המתוקה בהדרגה על הקמח כדי שלא יישארו חלקים יבשים עד לקבלת בצק. אם הוא דביק, הוסיפו עוד קמח עד לבצק רך וגמיש.
  4. העבירו למשטח מקומח ורדדו את הבצק למלבן בעובי של כ-2 ס"מ.
  5. חתכו את הבצק בסכין לריבועים בגודל שווה (אפשר להוריד שולי בצק נמוכים יותר) והעבירו לתבנית מצופה נייר אפיה עם רווח ביניהם.
  6. הברישו את הבצק במעט מים מעל והכניסו לתנור שחומם מראש ל-180 מעלות ל-20- 25 דקות עד שהם מזהיבים. הוציאו החוצה בזהירות ותנו להם להתקרר לגמרי מחוץ לתבנית על רשת.

להגשה

  1.  הקציפו את השמנת המתוקה לקצפת והוסיפו סוכר.
  2. חצו כל תחתית בצק לשניים לרוחבה.
  3. בצלחת אישית הניחו חצי תחתון של תחתית בצק, מעליו כף גדושה של פירות עם סירופ היין, עוד כף של הקצפת ומעל סגרו בחצי השני של הבצק.
  4. אבקו מעל באבקת סוכר מעל והגישו.

צילום: איל קרן

צילום: חגית גורן

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

בחרתי שני יינות שילוו את הארוחה, לפתוח איתם את השנה, אחד אדום ואחד לבן, שניהם חגיגיים כשלכל אחד מהם ייחוד משלו.

נחל יתיר 2016 של יקב יתיר הוא בלנד של ענבי סירה, מלבק וטנאט מכרם יתיר, יין עוצמתי ואלגנטי. היין התיישן שנה במכלי עץ ובטון, חלקו עם אשכולות שלמים, לקבלת מורכבות תוך שמירה על הרעננות ואז המשיך להתיישן בבקבוק. צבעו אדום עמוק והוא בעל ארומות של פירות יער. ערן גולדווסר, היין הראשי של היקב מחבב יצירה של בלנדים ומעיד על היין שהוא ביטוי של אזור הגידול ביתיר מבחינת המינרליות והעושר. היין מתאים למנות בשר חגיגיות. אפשר לפתוח כעת או לקנות לעצמנו מתנה לחג כדי לפתוח בעוד כמה שנים. מחיר מומלץ לצרכן 150 ₪.

סוביניון בלאן 2018 של יקב הרי גליל מורכב מענבים שהגיעו מכרם משגב-עם, אשר דושן בקומפוסט קפה ממוחזר של נספרסו – יישום מקסים של רעיון הקיימות ביצירת המשקה שאנו אוהבים לשתות, סוג של הבטחה לעצמנו להתחשב יותר בסביבה בשנה הבאה. ליין ארומות של פירות טרופיים וטעמים מינרליים ורעננים. היין ילווה באופן מושלם מנות פתיחה ודגים בארוחה. מחיר מומלץ לצרכן 60 ₪.

שתהיה שנה טובה!