בסך הכל חביתה

קראתי בראש השנה את הספר "ארוחת ערב עם אדוארד" מאת איזבל וינסנט שיצא לאור בעברית ע"י הכורסא הוצאה לאור. הספר מביא את סיפורה של המחברת, עיתונאית בניו יורק פוסט, אשר חווה את התפוררות נישואיה. במצב של רגשות נחיתות וחוסר בטחון עצמי היא פוגשת את אדוארד, אביה בן ה-93 של חברתה, אשר מזמין אותה לרצף של ארוחות ערב מושקעות שהוא מכין לשניהם, המרפאות לא רק את הגוף כי אם גם את הנפש. הספר קל לקריאה וקולח, לפעמים אפילו מדי – אין בו הרבה עומק והוא ספר טיסה קלאסי.

Edward_front-9

המוטיב הגסטרונומי מאוד מרכזי בספר ומוזכרות בו מנות מרשימות כמו גאלט תפוחים, תפיחיות, דמי גלאס ומרטיני קפוא, אבל אני הלכתי שבי דווקא אחרי תאורי החביתה. המחברת מספרת על טבח שגילה את סודות החביתה:

"לסנט ג'ון היה כשרון להכנת ביצים. כשאדוארד ביקש ממנו לגלות לו את סוד הביצים המקושקשות שלו, אמר לו סנט ג'ון שהוא לעולם אינו מטגן את כולן בבת אחת; הוא עושה את זה בשלבים. אדוארד חלק עם פולה את  הטריק, וכעת התעקש ללמד גם אותי. הוא השתמש בביצי משק טריות, שהחלמונים הכתומים שלהן הבהיקו כששבר אותן לתוך קערה. לאחר מכן טרף את הביצים עם מעט חלב או שמנת מתוקה, הוסיף מלח ופלפל, ולבסוף המס חמאה במחבת חמה ורגע לפני שהשחימה הוסיף את הביצים, אבל רק חצי מהתערובת. " אף פעם לא בבת אחת", חזר אדוארד על המילים. "מטגנים את הביצים בשני שלבים". אחרי שהחלו הביצים במחבת לרחוש ולבעבע, הפריד אותן אדוארד בעדינות בכף עץ, הנמיך את הלהבה, הוסיף את יתרת התערובת החלקלקה-צהבהבה וטיגן אותה עד שהביצים היו אווריריות, תפוחות ועטופות כולן בחמאה."

לאחרונה ראיתי בכל מיני אתרים שאנשים מתעסקים בהגדרה למה שנקרא "החביתה המושלמת", כזו שהיא רכה וקרמית אך גם מתובלת במידה.

למרות שמדובר לכאורה במנה ש"כל אחד יודע להכין" והרי אתם הכנתם חביתות כל כך הרבה פעמים…

בכל זאת – הנה כמה כללי זהב שיעזרו לכם להכין את החביתה המושלמת:

מדובר במנה שמורכבת ממעט חומרי גלם ולכן איכותה תלויה מאוד בטיב חומרי הגלם – השתמשו בביצים טריות. רוצים להשקיע עוד? – קנו ביצים אורגניות.

טרפו היטב את הביצים היטב לפני הבישול, כדי להכניס אוויר לתערובת ולהפוך את החביתה לרכה יותר.

הוסיפו חלב לתערובת כדי להעשיר את החביתה. אפשר להחליף בשמנת מתוקה או בקרם פרש לאקסטרה שחיתות.

המיסו חמאה איכותית במחבת על אש קטנה.

מזגו מחצית מתערובת הביצים למחבת.

בשלו את החביתה על אש קטנה. אני יודעת שאתם ממהרים, אבל פה זה קריטי – לא תקבלו תוצאה טובה על אש גבוהה.

הזיזו את הביצים במרית פנימה למרכז והוסיפו את שארית תערובת הביצים בקערה למחבת.

מחבת עם ציפוי שאינו נדבק יקל עליכם את המלאכה.

הזיזו את כל החביתה עם מרית בתוך המחבת, בתנועות עדינות, מהשוליים פנימה.

בבקשה! – אל תרביצו לחביתה ואל תחתכו אותה לחתיכות קטנטנות במרקם צבאי כמו של קוטג'.

סגרו את האש כשהחביתה כבר לא נוזלית אבל נראית לא מוכנה לגמרי – היא תמשיך להתבשל עוד קצת גם לאחר שתוציאו אותה מהמחבת.

תבלו את החביתה במעט מלח ופלפל שחור לפי הטעם והגישו.

יש מי שמניח את החביתה שלו על טוסט או לחמניה מרוחים בחמאה. אחרים מתבלים בעירית קצוצה, שבבי פרמזן או פרוסות פלפל צ'ילי.

אני אוהבת לפורר לתערובת הביצים קצת פטה או גבינה בולגרית לתוספת מליחות (ואז לא להוסיף מלח) ולפזר עלי זעתר מעל.

בתיאבון!

השוונץ:

במסגרת פסטיבל הסרטים בחיפה שיתקיים בחג הסוכות הקרוב יוקרנו כמה סרטים תחת הקטגוריה דוקולינריה, ביניהם סרטים דוקומנטריים על שפים מפורסמים ואנשי יין ואלכוהול. בנוסף, יוקרן גם הסרט "החגיגה של באבט" הנפלא לרגל 30 שנה ליציאתו לאקרנים. והממתק – לאחר כל סרט יתקיים פאנל בהנחייתה של הילה אלפרט שתשוחח עם אנשי קולינריה מקומיים. נשמע תענוג!

מודעות פרסומת
פורסם בקטגוריה אוכל, מחשבות רציניות על אוכל, ספרים | עם התגים , | כתיבת תגובה

שזיפים מיובשים תוצרת בית, מתנה לשנה החדשה

מכל הפירות המיובשים דווקא את השזיפים אני מחבבת פחות מכולם. תנו לי תמר, דבלה, מישמש ואני מרוצה הרבה יותר. בשזיפים אני משתמשת לרוב בבישול או באפיה.

אלא שפתאם הצעיר שבחבורה גילה שהוא אוהב שזיפים והקיץ הזה הביא איתו הרבה פירות הביתה (ראו פוסט קודם שלי – ראש השנה לשזיפים). לא שנשאר הרבה, אבל חשבתי לנסות לשמר את הטעמים שלהם לקראת הסתיו המתקרב. לשמור עוד כמה חודשים את השילוב של חמוץ בנגיסה הראשונה ומתוק בהמשך.

בסופו של דבר המוצר שמתקבל כשמייבשים לבד שזיפים אינו דומה בכלל לזה שקונים בחנות. אפשר לעשות זאת בתנור הביתי, בלי מכשירי יבוש מיוחדים.

שזיפים מיובשים עשירים בנוגדי חמצון, בסיבים תזונתיים, בויטמינים ומינרלים. כשמכינים בבית לא צריך לדאוג לירידת הערך התזונתי של הפרי בגלל תוספים מלאכותיים שמוסיפים היצרנים כדי לשמר עוד את הפרי או על מנת לייפות אותו.

אפשר להכין שזיפים מיובשים מכל זן והם ייצאו מיובשים יותר או פחות – תלוי בגודלם ובזמן הייבוש שאתם מעדיפים. אני חושבת שהשזיף המיובש שאנו קונים בחנות נעשה מזן שגיב האירופי אבל רציתי שזיפים שעדיין שומרים על צורתם ויש בהם מידה מסוימת של עסיסיות לכן בחרתי בזן סנטה רוזה.

יש מי שטובל את השזיפים בסוכר או בדבש לפני הייבוש. אני רציתי לשמור על תוצאה קרובה ככל האפשר לפרי המקורי.

פייר, עוד לא היה לי מתכון עם חומר גלם אחד בלבד. כנראה זה השיא שלי.

מתכון קל-קל, לגמרי טבעוני, אבל דורש השגחה של הצצה ככה פעם בשעה, עד שמוכן.

מתנה מקסימה לראש השנה!

שזיפים מיובשים תוצרת בית

החומרים (בעצם אחד – חומר)

  • 1 ק"ג שזיפים מזן סנטה רוזה (כ-8 יחידות גדולות) – חשוב שיהיו קשים יחסית ולא בשלים

אופן ההכנה

  1. חצו את השזיפים לשניים. הכי קל לחתוך בסכין את הפס שעל הפרי, לסובב את החצאים לכיוונים מנוגדים ולפתוח.
  2. הוציאו את הגלעין בעזרת סכין קטנה איתה אתם עוברים מסביב לגלעין ואז משחררים אותו בעדינות.
  3. הניחו את חצאי הפרי כשצידם החתוך פונה כלפי מעלה על רשת. את הרשת הניחו על תבנית מצופה בנייר אפיה.
  4. הכניסו את השזיפים לתנור שחומם מראש ל-100 מעלות בחימום עם טורבו (חשובה זרימת האויר בתנור לצורך הייבוש).
  5. לאחר 4 שעות הפכו את השזיפים לצידם השני, כך שהחלק החתוך יפנה כלפי מטה.
  6. לאחר 8-12 שעות השזיפים שלכם מוכנים, תלוי כמה עסיסייים או מיובשים אתם מעדיפים אותם. שימו לב – זן השזיף משפיע על זמן הייבוש, אז בדקו אותם פעם בשעה.
  7. סגרו את התנור והשאירו בתוכו את השזיפים לעוד כשעתיים לפני שאתם מוציאים אותם החוצה.
  8. הגישו עם ארמניאק (Pruneaux à l'Armagnac), עם גלידה וניל או בתוך יוגורט. אפשר גם פשוט כך לאכול ישר מהתבנית.

בתיאבון!

אחרי שעה בתנור

אחרי 2 שעות בתנור

אחרי 4 שעות בתנור

מהפך!

אחרי 6 שעות בתנור

אחרי 8 שעות בתנור

אחרי 10 שעות בתנור

אחרי 12 שעות בתנור

אחרי 12 שעות בתנור ועוד קצת להתאושש

מוכן!

שתהיה לכולנו שנה טובה, שנת שלום ושלווה, שנה טעימה ויצירתית, שנה של אושר, בריאות ואהבה!

פורסם בקטגוריה אוכל, חגים | עם התגים , , | כתיבת תגובה

ראש השנה לשזיפים

יש המון סוגים של שזיפים והם מגיעים אלינו במגוון של צורות וצבעים. נציגם של השזיפים האירופים הוא השגיב הסגלגל, ממנו מכינים ריבת פובידל סמיכה וטובה. ואילו יש שזיפים שמקורם ביפן (למעשה, מסין), כמו הסנטה רוזה האדמדם או הויקסון הירקרק. כך או כך, השזיפים מציפים את השווקים בקיץ, בנגיסה הראשונה של הציפה הם חמצמצים ואז מתפשטת מתיקות בפה של בשרם.

את ארוחת ראש השנה הפעם החלטתי להקדיש לשזיפים. הם משתלבים באופן מושלם עם כל המנות בארוחה, בטעם, בצבע ובמרקם. כדי לחצות את השזיפים חתכו אותם בסכין לאורך התפר שלהם וסובבו בעדינות את החצאים לצדדים מנוגדים.

בחרתי בקפידה מנות שהשזיף מככב בהן או נותן להן את הטוויסט המיוחד שבלעדיו לא היו יוצאות אותו הדבר. כמו שאתם יודעים, הארוחה הופכת חגיגית במיוחד עם יינות טובים המשלימים את המנות אז הצמדתי לכל מנה המלצת יין, שיהיה קל להתארגן לחג.

למנה הראשונה בחרתי להכין סלט עם שזיף שאנו מכירים מהילדות, השגיב. השזיף הזה מאורך ומתקיים בו ניגוד יפה בין קליפתו הסגלגלה לתוכו הצהוב. כמה טעים השילוב שבין הפרי המתקתק לשאר המרכיבים של הסלט שמאופיינים במליחות (פטה) או במרירות (ארוגולה). הדבש ברוטב יסדר לנו לשנה מתוקה.

ירדן סוביניון בלאן 2016 של יקב רמת הגולן הוא היין שאיתו נפתח את הארוחה ונשתה לצד המנה הראשונה. מעניין ללמוד שבגלל חום האביב שקדם לקיץ, בציר הענבים של היין היה המהיר ביותר ביקב ב-22 השנים האחרונות. וואו! כמה נחמד להתחיל את השנה ביין צעיר ואנרגטי כזה, פירותי ומרענן. הלוואי שהשנה הצעירה תהיה מוצלחת כל כך! מחיר לצרכן 63 ש"ח.

סלט שזיפים ורוקט ברוטב דבש

4 מנות

החומרים

  • חופן עלי תרד צעירים (אפשר תרד בייבי או עלי תרד קטנים)
  • חופן עלי ארוגולה
  • עלים מ-4-5 ענפי נענע
  • 2-3 שזיפים מזן שגיב, ללא גלעינים, חתוכים לשמיניות
  • 1 פלפל אדום, קלוי וחתוך לרצועות
  • 1 בצל שאלוט, פרוס
  • 1 כף צנוברים קלויים
  • 50 גרם פטה צאן (לא חובה)

לרוטב

  • 1/3 כוס שמן זית
  • 2 כפות חומץ בן יין לבן
  • 1 שן שום כתושה
  • 1 בצל שאלוט קצוץ
  • 1 כף דבש
  • מלח, פלפל שחור

אופן ההכנה

  1. בצלחת הגשה יפה הניחו עלי תרד, ארוגולה ועלי נענע.
  2. מעליהם פזרו פרוסות שזיף, רצועות פלפל קלוי ופרוסות בצל.
  3. פזרו מעל צנוברים ופטה מפוררת.
  4. בקערית ערבבו את כל חומרי הרוטב.
  5. עם כף מזגו לאט את הרוטב על הסלט עד שיספוג אותו אבל שלא ישחה בו.

למנה הבשרית שלנו בחרתי מנת טלה עם שזיפים ירוקים מזן ויקסון שיתנו למנה מראה רענן. השזיפים האפויים טעימים להפליא והרוטב המתקבל מאיחוד הבשר והפרי נפלא ממש.

כדי לשדרג את המנה העיקרית נמזוג לכוס את הסדרה האזורית קברנה סוביניון 2013 של יקבי כרמל. יין אדום יבש מענבים הגדלים בגליל העליון. היין התבגר שנה בחביות עץ אלון צרפתי ויש לו ארומה של פירות יער וגוון ארגמני עמוק. מה עוד צריך כדי להתחיל את השנה? מחיר לצרכן כ-50 ש"ח.

טלה עם שזיפים

4 מנות

החומרים

  • 500 גרם טלה – אפשר להשתמש בצלעות קטנות או אוסובוקו
  • שמן זית
  • 5-6 שזיפים מזן ויקסון, חצויים, ללא גלעינים
  • 2 בצלים, קלופים ומחולקים לרבעים
  • 1 ראש שום, מחולק לשיניים בקליפתן
  • מלח, פלפל שחור, צ'ילי פלייקס

אופן ההכנה

  1. שמנו חלקי טלה במעט שמן זית (מסאז' קטן לכל פיסת בשר) והניחו אותם בתבנית גדולה.
  2. בין חלקי הבשר פזרו שזיפים, בצלים ושיני שום.
  3. תבלו הכל במלח, פלפל וצ'ילי פלייקס.
  4. הכניסו לתנור שחומם מראש ל-180 מעלות לכ-40 דקות, עד שהבשר רך ומוכן לאכילה.

לקינוח המתוק שלנו בחרתי שזיפי סנטה רוזה  גדולים ואדמדמים. מדובר על מנה אחרונה מושחתת ויפהפיה וששש… אם לא תגלו, אף אחד לא ידע כמה היא קלה להכנה.

עם הקינוח נרים כוס מבעבע לשנה מצוינת. את הבקבוק הכחול של היין המבעבע הגרמני Blue Nun אתם בטח מכירים. כעת הוציאו אותו במהדורה מיוחדת מוזהבת מבחוץ ומבפנים – יין מבעבע חצי יבש עם עלעלי זהב 22 קראט (מה ששמעתם, מותר לשתיה). חמוד ומתאים לימי הקיץ האחרונים. בלו נאן מבעבע מהדורת 22 קראט זהב בבקבוק אישי – 200 מ"ל, מחיר מומלץ לצרכן 25 ש"ח.

קינוח שזיפים מושחת וקליל

4 מנות

החומרים

  • 8 ביסקוויטים פתי בר
  • 20 גרם חמאה מומסת
  • 2 כפות חמאה
  • 4 כפות סוכר לבן
  • 4 שזיפים גדולים מזן סנטה רוזה (אם אין את הגדולים, בחרו 6 שזיפים קטנים יותר)
  • ענף טימין
  • 1 כפית תמצית וניל
  • 1 שמנת מתוקה
  • 2 כפות פיסטוקים קצוצים

אופן ההכנה

  1. עם מערוך או אפילו ביד שברו את הביסקוויטים לפירורים קטנים.
  2. שפכו מעליהם חמאה מומסת, ערבבו היטב וחלקו בין כוסות הקינוח. הדקו את בסיס הביסקוויטים לתחתית הכוס
  3. הניחו במחבת על  חמאה, פזרו 2 כפות סוכר והניחו מעל חצאי שזיפים כאשר חלקם הפתוח מופנה כלפי מטה ואת ענף הטימין.
  4. בשלו על אש בינונית כ-2 דקות ואז הפכו לצד השני ל-2 דקות נוספות.
  5. העבירו את תכולת המחבת, לא כולל ענף הטימין, לקערת ערבול. עם בלנדר מוט טחנו את השזיפים למחית.
  6. הוסיפו למחית השזיפים תמצית וניל וערבבו.
  7. סננו את מחית השזיפים במסננת דקה, כדי לקבל תערובת אחידה וחלקה.
  8. במיקסר ערבלו את השמנת המתוקה עם 2 כפות סוכר לקצפת חזקה.
  9. העבירו מחצית מהקצפת לתערובת השזיפים וערבבו בעדינות.
  10. חלקו את תערובת השזיפים בין הכוסות.
  11. הניחו את הקצפת המתוקה שנותרה מעל תערובת השזיפים ופזרו מעל הכל את הפיסטוקים הקצוצים. אפשר לקשט בפלח שזיף נוסף.
  12. הכניסו למקרר וקררו היטב לפני ההגשה.

בתיאבון!

נשארו לכם עוד כמה שזיפים? קשה לעמוד בפני עוגת שזיפים הפוכה, עם בצק בניחוח שקדים, כולה עסיסיות ויופי ועם גלידת שזיף היא בכלל שיחוק. ככה, בלי מתכון, בשביל ההשראה.

והעיקר, שתהיה שנה טובה ומתוקה!

פורסם בקטגוריה אוכל, חגים | עם התגים , , , , , , | תגובה אחת

טורקי קטן

תשמעו, לא פשוט לרגש אותי מבחינה קולינרית. כבר אכלתי בהרבה מקומות, קראתי המון מתכונים, בישלתי ואפיתי אין ספור פעמים. והנה דווקא מתכון קטן במגזין של טורקיש איירליינס, עליו רפרפתי בטיסה חזרה הביתה, שבה את עיניי.

המתכון הזה מגיע מהעיר Kastamonu הקרובה לים השחור, בצפון טורקיה. מסתבר שהעיר, בת היסטוריה של 7,000 שנה, מוכרת כמרכז של אומנים ואנשי מלאכה. בין היתר ידועה קסטמונו באוכל שלה – שום, מנטי, חלווה, פסטרמה ומיני בצקים ממולאים הם המפורסמים ביותר. מאמינים שהעושר הקולינרי נובע מהאדמות הפוריות וממזג האוויר הנוח במקום.

שם המנה נקרא על שם מרכיביה – Simit הוא הבייגלה הטורקי המיוחד ו-Tiriti הוא הרוטב של הבשר. השילוב פה הוא מעניין: הבייגל הוא הבסיס אשר ספוג בציר בקר עשיר בטעמים, עליו מניחים שכבת יוגורט עם שום, מעליה מפזרים בשר טחון ועוד קצת חמאה. מנה שלמה בצלחת במרקם של רכות מקסימלית.

תבשיל בשר ויוגורט על בייגלה (Simit Tiriti)

2 מנות

  • 250 גרם בשר בקר טחון
  • 1/2 בצל קצוץ
  • 1 כף שמן
  • 1 כפית כמון טחון
  • 1 כפית עלי טימין מיובשים
  • מלח, פלפל שחור
  • 2 בייגלה/פרעצל יבשים בני יום
  • 1/2 ליטר ציר בקר חם
  • 300 מ"ל יוגורט כבשים
  • 2 שיני שום קצוצות
  • 1/4 כפית מלח
  • 1 כף חמאה
  • קורט צ'ילי פלייקס
  • עגבניה קצוצה

אופן ההכנה:

  1. במחבת הניחו בשר, בצל ושמן וערבבו עד שהבשר משנה צבעו והוא מבושל.
  2. תבלו בכמון, טימין, מלח ופלפל שחור, ערבבו היטב והורידו מהאש.
  3. בצעו חתיכות בגודל ביס מהבייגלה והניחו בתבנית רחבה ועמוקה. אפו אותן כ-2-3 דקות, רק עד שיהיו פריכות.
  4. מזגו מעל הבייגלה את ציר הבקר החם. הבייגלה יספגו את כל הנוזלים.
  5. בקערית ערבבו את היוגורט עם השום והמלח.
  6. במחבת קטנה המיסו את החמאה והוסיפו צ'ילי פלייקס לפי הטעם.

להרכבה

  1. העבירו לצלחת הגשה את הבייגלה הספוגים בציר בקר. הניחו מעל את תערובת היוגורט. פזרו את פירורי הבשר הטחון מעל ולסיום טפטפו חמאה מומסת מעל הכל.
  2. פזרו קוביות עגבניה מעל הכל והגישו.

בתיאבון!

השוונץ:

עוד שמונה ימים ואומרים שלום לחום של אוגוסט. מתחילים את שנת הלימודים, נפרדים מהשנה העברית ומברכים את הסתיו שמגיע. כבר מתחשק לי להיות טיפה זקנה בסתיו!

פורסם בקטגוריה אוכל, חו"ל | עם התגים , , , | 4 תגובות

ביקור בסלובניה

עוד לפני הטיסה לסלובניה הבטיחו לנו שזו מדינה יפהפיה ומשופעת במים. בניגוד לפה, שכל טיפת מים מורגשת וחסרה כל כך בקיץ, הנופים שם נשארים ירוקים והמים בנהרות שוצפים.

הטבע מאוד מרשים בסלובניה – הרים גבוהים, יערות ירוקים, נהרות עם מי טורקיז, אגמים גדולים, טירות נישאות, מערות נטיפים. למי שמחפש לטייל בטבע צפויה פה חוויה מהנה, ברמות קושי מגוונות.

אנחנו קבענו את מקום מושבנו בעיירה הציורית בובץ (Bovec), היושבת ממש על הגבול של הפארק הלאומי טריגלאב (Triglav). העיירה מהווה מרכז לכל חובבי הספורט האתגרי. בקיץ תוכלו לעשות שם ראפטינג, קאייקים, גלישה באומגה, מצנחי רחיפה ובחורף סקי.

העיירה יושבת ממש ליד נהר הסוצ'ה (Soča), אשר זורם מהאלפים היוליאניים ונשפך לים האדריאתי. המים קפואים גם בשיא הקיץ וצבעם טורקיז-שקוף יפהפה. כשאומרים "יפה כמו בציור" מתכוונים לזה.

אם עושים טיול רגלי לאורך נהר הסוצ'ה, אפשר לראות בדרך מפלים קטנים וגשרי עץ המחברים בין הגדות.

ממש סמוך לבובץ מצוי המפל הגדול ביותר בסלובניה, מפל בוקה (Boka). זרימתו בקיץ אמנם פחות מרשימה מאשר בחורף, אבל אז ניתן להתקרב אליו יותר.

סלובניה משופעת באגמים. המפורסמים ביניהם הם אגם Bled ואגם Bohinj. גם באגמים האלה ניתן לשוט בסירה או בקייאק.

אבל אנחנו בורחים מתיירים ומפקקי תנועה ומצאנו לעצמנו את האגם "הפרטי שלנו", Lago del Predil. נכון הוא לא בסלובניה אלא באיטליה השכנה מעבר לגבול אבל היה קרוב הרבה יותר אלינו. גם שם היו קייאקים וסירות, גם שם ישבו אנשים על החוף והשתזפו. אבל יותר בשקט ובנחת, באווירה פחות ממוסחרת.

בתוך הפארק הלאומי טריגלאב מומלץ מאוד לעלות לגובה ההרים בכבישים המפותלים, לעבור במעבר ההרים Vršič Pass ולעצור בבפונדק הדרכים שם. לקחת עוד כמה דקות להביט אל הנוף ובין לבין לשתות Lasko, הבירה המקומית הפופולרית.

אחת האטרקציות הידועות של סלובניה היא מערות הנטיפים המרשימות בגודלן ובעושר הממצאים בהן. אנחנו ביקרנו במערת פוסטוינה (Postojna). כדי להגיע למעבה המערה נוסעים בקרוניות ולאחר מכן צועדים בשבילים מוסדרים עם הדרכה. המראות יפהפיים כמובן אבל אני מודה שהיה לי קשה כחובבת טבע לראות את המסחור של המקום, כמו למשל חנות מזכרות בתוך המערה או האפשרות לשכור את אחד מאולמות המערה לאירועים פרטיים.

אם תגיעו למערות, מומלץ לבקר בטירת פרדיאמה (Predjama Castle) הסמוכה, אשר נבנתה לפני 800 שנה והיא יושבת על מצוק, חצובה בסלע. סביב הטירה ובעליה לאורך השנים יש סיפורים ואגדות ודרך השחזור במקום מעניין ללמוד כיצד חיו אנשים בימי הביניים.

לובליאנה (Ljubljana) היא עיר הבירה של סלובניה. מדובר בעיר קטנה שנעים לטייל בה, בעיקר בחלק העתיק ולאורך הנהר הזורם בה. לראות את הגשר המשולש (מערכת של שלושה גשרים סמוכים), לשבת על אחת הגדות של הנהר החוצה אותה ולנוח כמה רגעים בבר או בבית קפה. כדאי גם לעלות במעלה ההר המשקיף אל העיר, לטירת לובליאנה היפה.

ומה עם אוכל סלובני? אתם בטח שואלים.

ובכן, לא אשת בשורות אנוכי. המטבח הסלובני לקח קצת מכל מטבחים של המדינות הסובבות אותו – פסטה מאיטליה, עוגות מהונגריה, שניצל מאוסטריה. אולי אפשר להאשים את שנות השלטון הקומוניסטי, אבל למרות שהלכנו למסעדות בעקבות המלצות, לא התרשמנו במיוחד.

לעומת זאת, הבירה המקומית היתה לא רעה וגם היין. הנה דוגמה למבעבע ורוד טעים עם שם מעניין.

אחד הדברים שבובץ ידועה בהם הוא גבינות הכבשים שלה. ביקרנו בשתי מחלבות באזור ואכן, הגבינות היו מצוינות.

אבל אוכל ממש מצוין זכינו לאכול רק באיטליה הסמוכה, בביקור קצר בעיירה טריאסט (Trieste). העיירה יפהפיה ויושבת על שפת הים האדריאתי. בדומה לעיירות נמל אחרות, הכיכר המרכזית פונה לכיוון הים, העיר העתיקה יפה וצפופה ואפילו בית הכנסת השני בגודלו באירופה נמצא שם.

אבל אנחנו פה לענייני אוכל והוא היה "ללקק את השפתיים". התחלנו מארוחת צהריים קלה ב- Osteria Ai Maestri – היה להם לצהריים רק מנות דגים ופירות ים. ה"רק" הזה הניב מנות פסטה משובחות עם צדפות, קרפצ'ו טונה טריה עם שקדים ואנשובי ברוטב תפוזים.

ואחר כך – גלידריה Zampolli – אני אומרת לכם – זו הגלידה הכי טעימה שאכלתי בחיי! רכה ושמנתית והמוני טעמים לבחירה קשה.

ולקינוח – Eataly, המקדש לאוכל איטלקי. אמנם קטן מאחיו אשר במנהטן אבל מצד שני הרבה יותר קרוב למקור. שתי קומות עם נקניקים וגבינות, פסטה, פיצה, יין ומיטב המטבח האיטלקי תחת גג אחד וחלון ע-נ-ק משקיף לים. מצידי אפשר היה להישאר שם יום שלם.

בדרך חזרה לארץ טסנו עם חברת טורקיש איירליינס. הצצה למגזין שלהם וצד את עיניי מתכון טורקי מיוחד. הנה טיזר לפוסט הבא. שווה לכם לחכות!

פורסם בקטגוריה אוכל, חו"ל, טיולים | עם התגים , , , , , , | כתיבת תגובה

יצאתי לחולל בכרמים, בקרוב אשוב עם שרדונה

ט"ו באב היום ולכבוד חג האהבה הכי ישראלי-שורשי שיש, יצאתי בבגדים צחורים לחולל בכרמים. טוב, לא ממש לחולל. יותר לשתות יין ולבצור ענבים.

יקבי כרמל הזמינו אותי לבציר לילה מיוחד במינו בהרי ירושלים, בכרמי השרדונה הצעירים של מושב שורש. מה אני אגיד לכם? ראשית, לא חם ולא לח בלילה בחודש יולי בהרי יהודה. שנית, הראות היתה נהדרת ואפשר היה לצפות עד קיסריה בצפון ואשדוד בדרום. איזה כיף לאנשים שגרים בשורש!

את הכרמים האלה הוחלט לראשונה לבצור ידנית, בעקבות דיעת מומחה המייעץ ליקב במסגרת פרויקט מצויינות שלו, אשר טען כי יש להם פוטנציאל של טעם וארומה גבוהים משמעותית אם יבצרו את הענבים שלהן ידנית ולא מכנית, כפי שהיה נהוג עד כה. וכך, כשחושך מסביב, יצאו אל הכרמים הרקדנים האמיתיים ובצרו את הענבים במזמרה, לתוך פחים וארגזים גדולים.

הבציר השנה הוקדם מעט בגלל חודש יולי החם מאוד. את הבציר בלילה ניהלו בשותפות נעימה דרור דותן, האגרונום של יקבי כרמל ויתיר ואבי יהודה, הכורם של מושב שורש. 24 דונם בסמוך ממש לבתי המושב ועוד 16 דונם בוואדי. בסה"כ יומיים לקח עד שהחלקה העליונה נבצרה. זו התחתונה תחכה עוד עד להבשלה נוספת של הענבים.

הבציר המכני ידוע כבעל דיוק רב, מהירות עבודה גבוהה ומחיר זול משמעותית, אך בכל הנוגע לחלקות קטנות יחסית גם לבציר הידני יש יתרונות בעלי משקל. הוא מאפשר בחירה של האשכולות עוד בכרם וכך מונע משלוח של ענבים עם פטריות או פגמים אחרים. הוא גם שומר טוב יותר על הארומטיות של הענב בכך שבורר החוצה חומרים שאינם ענבים ואינו פוגע בשלמותו של הפרי. בעצם מדובר בבציר ייחודי של יקב בוטיק קטן שמייצר שרדונה, שהוא חלק מיקב גדול. בציר ידני כנראה יכולים לאפשר לעצמם יקבים גדולים, עם אפשרות כלכלית "לשחק" ביין.

אומרים שיין גדל בכרם – בציר ידני מביא ליקב את המוצר הקרוב ביותר ליין. והטעם? מתוק לו מתוק. קשה להפסיק לנשנש את הענבים. מזל שחלק בכל זאת הגיעו לארגזים… עכשיו נותר להמתין ב(חוסר) סבלנות ליין השרדונה המשובח מכרם שורש.

כל כך יפה כתב יענקלה רוטבליט והלחין מופתית שמוליק קראוס על ימי ראשית הקיץ. פה בביצוע מקסים של מיקה קרני ואבי ליבוביץ' אורקסטרה.

והימים ימי ראשית הקיץ
ימי ראשית
בבוסתנים צבר ועץ הזית
רוח חרישית

הלך עבר בדרך עפר
ימי בציר ימי ניגון ושיר
ימי בציר ימי ניגון ושיר
הלך עבר בדרך עפר
ימי ראשית הקיץ

 

פורסם בקטגוריה אוכל, משקאות | עם התגים , , , , | כתיבת תגובה

ג'ארדיניירה, גינה לי חביבה

משכבר הימים היו נוהגים לשמר פירות וירקות כדי ליהנות מהם שלא בעונתם. ג'ארדיניירה הוא מתאבן איטלקי שמכינים מירקות שמחמיצים והוא מדגים בדיוק את העקרון הזה. החומץ במשרה נותן רעננות לירקות וכמובן שומר עליהם מפגעי הזמן. פרוש השם מגיע מהמילה גנן או גינה. וכמה נכון – הרי מדובר ממש על גינה בצנצנת.

מקורו של המתכון בפיימונטה והוא מגיע ממטבח של עניים, אשר ביקשו לאכול את הירקות במשך כל השנה. הירקות המוחמצים הללו משתדכים נהדר עם בשרים קרים, נקניקיות, סלטים, גבינות ועוד. קצת מהטוב הזה משדרג כל ממרח בלחמניה. ואם מתחשק לכם לאכול אותם כך, כפי שהם א-לה נטורל, תוכלו להגיש אותם עם שקדים קלויים או עשבי תיבול טריים ואתם מסודרים.

יש כמה כללים שחשוב לשמור כשמכינים את הג'ארדיניירה. כלל ראשון הוא שיש לקחת את הזמן. כמו הרבה מעדנים, גם במקרה הזה יש להמתין כמה שבועות עד שהוא יהיה מוכן.  כלל שני הוא שימוש בירקות טריים מאוד, עזי צבע ובעלי מרקם קשה ומתפצח. וכלל שלישי הוא עיקור הצנצנת שבה מאחסנים את הירקות, כדי להימנע מעובש.

הבסיס קבוע – פלפלים, גזר וכרובית. בחורף מוסיפים ארטישוק ירושלמי וסלרי, בקיץ – כרוב, שעועית ירוקה ובצל. יש מי שמוסיף אפילו אגסים או תפוחים לירקות. עניין אותי ללמוד שבשיקגו (ארה"ב) לקחו את המתאבן האיטלקי לכיוון החריף, עם פלפלי צ'ילי או חלפיניו שמככבים בגדול בכל צנצנת כזו.  יש מי שממליחים קודם לריכוך ויש מי שמבשלים. בכל מקרה, הצבעוניות מנצחת!

ג'ארדיניירה (Giardiniera)

החומרים

  • פלפל צהוב קטן
  • פלפל אדום קטן
  • 2 גזרים בינוניים קלופים
  • 1/2 ראש סלרי, ראש וגבעולים
  • 1/2 כרובית קטנה
  • 1 פלפל צ'ילי חצוי
  • 250 מ"ל חומץ תפוחים
  • 250 מ"ל יין לבן יבש
  • 500 מ"ל מים
  • 2 כפות סוכר
  • 2 כפות מלח
  • 2 עלי דפנה
  • שמן זית, לכיסוי

אופן ההכנה

  1. קצצו את הירקות לקוביות או פיסות קטנות: פלפלים, גזר, סלרי, כרובית. חצו את פלפל הצ'ילי.
  2. בסיר מזגו את החומץ, היין, המים, המלח,הסוכר ועלי הדפנה.
  3. הביאו לרתיחה והמיסו את הסוכר והמלח.
  4. הנמיכו את האש והכניסו לסיר את כל הירקות. בשלו אותם כ-15 דקות.
  5. הורידו את הסיר מהאש ומזגו את התוכן לתוך צנצנות זכוכית שעיקרתם לפני כן.
  6. מזגו שמן זית בראש הצנצנות, כדי לשמור שלא יקבלו עובש וסגרו במכסה.
  7. העמידו את הצנצנות על הראש עד שיתקררו (יוצר וואקום בתוך הצנצנת).
  8. הניחו את הצנצנות במקום מוצל כשבועיים לפני השימוש. כן, שבועיים בלי לפתוח.
  9. אחרי שחיכיתים שבועיים, מגיע לכם ליהנות: מרחו לחמניה טובה או באגט טרי במיונז איכותי, הניחו פרוסת קורנביף ביתי ומעל כף או שתיים מהג'ארדיניירה. אוח, כמה שזה טוב!

בתיאבון!

 

 

פורסם בקטגוריה אחר | עם התגים , , | כתיבת תגובה