פרוזן יוגורט – הכי קל בעולם

רציתי להציע לכם את הקינוח הכי קל בעולם. שני מרכיבים והוראות הכנה שכוללות משפט אחד: ערבבו בקערה. לא שזה בא על חשבון הטעם – מדובר בקינוח מעולה!

בשביל זה אני מזמינה אתכם לטייל איתי במכונת הזמן. בואו נחזור יחד לשנות ה-80, כשפרוזן יוגורט היה הטרנד הכי מטורף. נכון שמאז היו לו כמה קמבקים, אבל בשבילי הוא תמיד יהיה מלווה בזכרונות של גיל שש עשרה, כשישבנו על הגדר וככה.

פרוזן יוגורט התחיל בתור מהפכה – איך לאכול גלידה ולהישאר רזים. מרקם של גלידה בפה עם פחות אחוזי שומן. אז בואו נעצור רגע כי אני רוצה להודיע כאן ועכשיו שמרזה, זה לא. למען האמת, יש מי שמוסיפים לפרוזן יוגורט שלהם יותר מאשר רק יוגורט, כי כידוע יותר אחוזי שומן = יותר קרמיות במרקם.

אבל אולי נתחיל בהתחלה, עם כמה הארות וטיפים:

בייסיק או יותר – יש את הפרוזן יוגורט ה"טבעי", ללא תוספות – שני מרכיבים בלבד: יוגורט וממתיק. לזה אפשר להוסיף (אבל לא חייבים) פירות בחתיכות או מחית, שוקולד, אגוזים וכו'.

 

מתוק לו מתוק – מתכונים רבים ממליצים להשתמש בדבש כממתיק. אני דווקא בחרתי להוסיף סוכר מכיוון שלדבש יש טעם ייחודי משלו, אבל זה ממש נשאר בידיכם להחליט ואפילו לגוון מדי פעם. זכרו שההקפאה מורידה את העוצמה של הטעמים ולכן הוסיפו מספיק מהמרכיב המתוק – החלק שלו צריך להיות כ-20% מזה של היוגורט. למשל: השתמשתם ב-500 מ"ל יוגורט? הוסיפו 100 גרם סוכר או דבש.

לערבב זה חשוב – הוספתם סוכר? ערבבו היטב והניחו לבלילה לעמוד כמה דקות כדי שהסוכר יימס בתוכה ולא יישאר במרקם גרגרי. מסתבר שהסוכר גם מוסיף לטקטורה הקרמית של הקינוח אז אל תתקמצנו לגמרי. ערבוב מאוד חשוב פה מעוד בחינה – אתם מכירים איך זה ביוגורטים, כשהחלק המוצק נפרד מזה הנוזלי? אז חשוב מאוד לערבב את היוגורט לפני ההקפאה כדי להימנע מהיווצרות קרח בתוך התערובת.

אחוזי שומן – מצד אחד, אנחנו פה כאילו בשביל לחסוך קלוריות, מצד שני יש מי שמוסיפים לו שמנת מתוקה או מסקרפונה ליצירת מרקם עשיר יותר ופחות תחושה של קרח. הפשרה הפונקציונאלית שלי היא שימוש ביוגורט עם אחוזי שומן יחסית יותר גבוהים. לא נסחפתי לכיוון היוגורט עם 10% שומן (שקוראים לו אצלנו "יווני") אבל בחרתי ביוגורט כבשים עם 5% שומן.

אוהבים חמוץ? – היוגורט שבחרתם להשתמש בו משמעותי גם מבחינת רמת החמיצות שלו. אם אתם אוהבים פרוזן יוגורט יותר חמצמץ, השתמשו ביוגורט כזה. ואם פחות – מצאו את היוגורט שהוא יותר עדין בטעמים.

פירות – קודם כל כיף לגוון כשמכינים פרוזן יוגורט. אפשר להפוך את הפרי למחית או דווקא להוסיף חתיכות פרי לתוך היוגורט. ואפשר בכלל ללוות את הפרוזן יוגורט הטבעי בסלט פירות בעת ההגשה. גם שימוש במחית בננה יהפוך את הפרוזן יוגורט לקרמי יותר.

חייבים מכונת גלידה? – תשמעו, עשיתי כמה וכמה ניסויים. השתמשתי במכונת גלידה לחלק אחד מהתערובת ואילו חלק אחר הקפאתי בתוך תבנית נמוכה ורחבה, כדי לקבל שטח פנים גדול ככל שניתן. מדי פעם "גרפתי" במזלג את היוגורט בתוך התבנית כדי לפורר אותו. בחלק שלישי של התערובת ממש "התעללתי" – סתם שפכתי אותו לכלי ושמתי במקפיא בלי לגעת. בכל אחת מהפעמים הטקסטורה יצאה מעולה ללא יוצא מן הכלל. כנראה שאחוזי השומן משחקים פה חלק יותר משמעותי מאשר אופן ההקפאה.

נהייתם כבר רעבים? גם אני. זכרו להוציא את הפרוזן יוגורט מהמקפיא כחצי שעה לפני האוכל.

פרוזן יוגורט

500 מ"ל

החומרים

• 500 מ"ל יוגורט כבשים 5% שומן
• 100 גרם סוכר לבן
• תוספת לדוגמה (לא חובה): 150 גרם מנגו שריסקנו למחית + 2 כפות מיץ ליים/לימון

אופן ההכנה

1. ערבבו היטב בקערה את היוגורט והסוכר והניחו בצד לכמה דקות.
2. אם אתם רוצים פרוזן יוגורט בטעמי פירות, הוסיפו את מחית המנגו ומיץ הליים כעת וערבבו שוב.
3. העבירו למכונת גלידה עד שמסמיך ואז מזגו לתבנית. לחילופין, העבירו ישירות לתבנית רחבה וכסו היטב בניילון נצמד.
4. הניחו במקפיא לפחות ל-4 שעות (עדיף ללילה). חצי שעה לפני ההגשה הוציאו מהמקפיא.

בתיאבון!

 

ראש השנה בסימן קורונה

ראש השנה הוא הזדמנות אמיתית להתחיל מחדש. לקחת את הטוב מהשנה החולפת ולהשאיר מאחור את הפחות טוב. הלוואי שיכולתי להשאיר מאחור את הקורונה אבל היא כנראה פה כדי להישאר גם לשנה הבאה. בינתיים בואו נקווה שנוכל לחגוג את ראש השנה בלי סגר, בחיק המשפחה והאנשים שאנחנו אוהבים.

את ארוחת החג המוצעת לכם פה חגגתי עם נשים אהובות, כי אין כמו להתחיל את השנה בסימן חברות. הצטרפו אלינו לשולחן החג וקבלו השראה וכמובן, שתהיה שנה טובה!

רגע לפני

בחרתי להתחיל את ארוחת ראש השנה עם ורמוט אביב הלבן של עמית טולדו. הורמוט שלו מורכב מיין מזן דבוקי ומפרחי בר שנאספו באביב. לורמוט הכנסתי קוביות קרח כדי לקבל את המשקה האולטימטיבי לקיץ החם והדביק שנשאר פה איתנו לעוד כמה חודשים.

כדי להקל עלינו את ההכנות, אפשר ורצוי להכין חלק מהמנות יום לפני ארוחת החג, כמו המרק והקינוח שיהנו ממנוחה במקרר והגשה למחרת.

מנה ראשונה

מרק סלק קר
מה שסבתות שלנו קראו בשם חמיצה או בורשט קר. מסתבר שלא נס ליחו והוא מתאים ביותר לזמנים האלה, כשעדיין חם אבל יש סימנים של סתיו.

8- 10 מנות

החומרים

• 4 סלקים טריים בגודל בינוני
• 1 בצל קלוף
• צרור קטן של פטרוזיליה
• 2 ליטר מים
• 1 כף סוכר
• מיץ מ-1 לימון
• מלח

להגשה:

• שמנת חמוצה (אפשר גם יוגורט אם אתם מעדיפים)
• עלי שמיר

אופן ההכנה

1. קלפו את הסלקים. ממליצה לעשות זאת עם כפפות כדי לא להשאיר סימנים אחריכם.
2. שימו בסיר את הסלקים, הבצל, הפטרוזיליה והמים, הניחו על אש בינונית והביאו לרתיחה.
3. הנמיכו את האש לקטנה ובשלו כשעתיים עד שהסלקים רכים.
4. הוציאו את הבצל והפטרוזיליה מהסיר וצננו לטמפרטורת החדר.
5. עם בלנדר מוט רסקו את הסלקים לגמרי והוסיפו את הסוכר, מיץ הלימון והמלח.
6. טעמו את המרק ותקנו את התיבול לפי הטעם.
7. צננו את המרק ללילה במקרר.
8. בערב החג מזגו את המרק לקעריות, הניחו כף שמנת חמוצה וקשטו בעלי שמיר.

מנת ביניים

ירקות צלויים בתנור ברוטב טחינה-דבש

תשמעו, מדובר בלא פחות מהברקה. מנה צבעונית, יפהפיה ובריאה של ירקות צלויים בתנור, עם רוטב מתקתק של טחינה ודבש ותבלינים שמרמזים על החורף המתקרב. אם רוצים שתהיה טבעונית, אפשר להחליף את הדבש בסילאן. וכן, התפוח מפתיע פה, אל תוותרו עליו!

4-6 מנות

החומרים

• 2 גזרים גדולים
• 2-3 בטטות (השתמשתי בבטטה כתומה ולבנה, אפשר בכיף גם סגולה)
• 2 תפוחי גרני סמיט
• 4 כפות שמן זית
• 1 כף דבש
• 1/2 כפית קינמון
• 1/8 כפית אגוז מוסקט מגורר
• 1/8 ציפורן טחון
• 1/2 כפית ג'ינג'ר טרי מגורד
• 1/2 כף עלי טימין טריים
• 1/2 כפית מלח
• 1/2 כפית פלפל שחור גרוס

לרוטב

• 1/2 כוס טחינה
• 1/3 כוס מים
• 1 כף דבש
• 1 כפית חומץ (תפוחים או בן יין לבן)
• 1/4 כפית קינמון
• קורט אגוז מוסקט מגורר
• 1/2 כפית מלח

לקישוט: עלי מיקרו – לתוספת צבע ועוד טיפה טעם. אני אוהבת את הרוקט, אבל בחרו מה שאתם אוהבים.

אופן ההכנה

1. קלפו את הירקות וחותכים אותם לפיסות בגודל דומה (נגיד גודל אצבע).
2. בקערה ערבבו שמן זית, דבש וכל התבלינים.
3. הכניסו את הירקות לקערה וערבבו עד לציפוי שלהם.
4. העבירו את הירקות לתבנית עם נייר אפיה והכניסו ללא כיסוי לתנור שחומם מראש ל-180 מעלות לכ-45 דקות, עד שהם מתרככים במבחן המזלג.
5. ערבבו בינתיים בקערית את כל חומרי הרוטב.
6. זרזפו את הרוטב מעל הירקות והניחו על השולחן את מה שנשאר, כדי שאפשר יהיה לטבול עוד.
7. קשטו בעלי המיקרו והגישו.

את הירקות הצלויים ליווינו עם יין אדום – "יונתן" קברנה סוביניון / שיראז 2019 של יקב רקנאטי. היין נותן תחושת עושר של טעמים ויחד עם זאת, קלילות של יין שמתאים גם לקיץ הישראלי המיוזע. מחיר מומלץ לצרכן: 35 ש"ח בלבד. אחלה דיל.

מנה עיקרית

פילה לברק ברוטב כוסברה ואורז עגול מלא עם עשבי תיבול ולימון

חיפשתי מנה עיקרית טעימה אבל לא כבדה מדי. סוג של "להיות עם ולהרגיש בלי". גם ככה בסוף יוצאים מפוצצים מהארוחה, אז למה לא להקליל? תשמעו, האורז המלא העגול הוא שיחוק; גם בריא וגם עדין, עם טעמים אגוזיים ששידכתי להם הרבה עשבי תיבול ולימון.

6 מנות

החומרים

לאורז

• 1 כף שמן
• 1 בצל יבש קטן קצוץ
• 1 כוס אורז עגול מלא
• 1 כפית מלח
• 2.5 כוסות מים
• 3 גבעולי בצל ירוק
• צרור פטרוזיליה קטן
• 1/2 לימון קצוף על קליפתו
• 1/4 פלפל צ'ילי קצוץ (אפשר יותר אם אוהבים)
• 1 כף שמן זית
• 1 כפית מלח
• 1/2 כפית סומאק

לדג

• 2 כפות שמן זית
• 50 גרם עלי כוסברה
• 4 שיני שום
• 6 פילטים של לברק
• פרוסות לימון
• מלח ופלפל שחור גרוס

אופן ההכנה

1. מתחילים באורז – לסיר על אש בינונית מוזגים שמן ואת הבצל הקצוץ ומערבבים עד לשקיפות.
2. מוסיפים את האורז והמלח ומערבבים עד לציפוי של הגרגרים.
3. מוסיפים את המים, מערבבים ומכסים. מבשלים על אש נמוכה עד שהאורז מוכן או שכל המים מתאדים.
4. בינתיים קוצצים את עשבי התיבול, הלימון, הצ'ילי ומתבלים.
5. כשהאורז מוכן ואין מים בסיר, מוסיפים את עשבי התיבול ומערבבים. מכסים במכסה ונותנים לאורז לספוג את הטעמים והארומות.
6. בבלנדר קטן טוחנים שמן זית, כוסברה ושום.
7. מניחים את הפילטים על נייר אפיה בתבנית ומורחים מעל את רוטב הכוסברה.
8. מניחים את פרוסות הלימון ומתבלים במלח ובפלפל.
9. מכניסים את התבנית לתנור שחומם ל-180 מעלות לכ-7 דקות, מוציאים ומגישים עם האורז.

את הדג השלים לנו יין לבן מעולה של יקב אחת, רוסאן ויונייה 2018. כל אחד מזני היין ייושן בנפרד ולבסוף הם התמזגו ליין נפלא ומרענן. חתומה על היין הזה הייננית ניצן סברסקי (היא "האחת"). מחיר לצרכן 120 ש"ח.

קינוח

מעדן ליים

למתוקים יש לנו קיבה נפרדת, נכון? לסיום הארוחה אני ממליצה לכם להכין את המעדן המעודן הזה בטעמים חמצמצים של ליים, שזו בדיוק העונה שלו. מתכון קל להכנה שאפשר להכין מראש, שזה שיחוק בערב החג.

6-8 מנות

החומרים

• 1 צנצנת (340 גרם) חלב מרוכז וממותק
• 2 שמנת מתוקה (250 מ"ל כל אחת)
• קליפת ליים מגוררת מכ-8 פירות (הכי טוב עם מיקרופליין)
• 3/4 כוס מיץ ליים (מאותם 8 פירות)

לקישוט: דובדבני אמרנה או ענבים שחורים

אופן ההכנה

1.  ערבלו בקערת מיקסר את החלב מהרוכז והשמנת המתוקה לקצפת סמיכה.
2. הוסיפו מחצית מקליפת הליים המגורדת ואת המיץ כולו והמשיכו לערבל עד לתערובת אחידה.
3. חלקו את הקינוח בין קעריות הגשה, כסו בניילון נצמד והעבירו למקרר ללילה.
4. פזרו מעט מקליפת הליים שנותרה מעל הקינוח וקשטו כל קינוח בדובדבן אמרנה או בענב שחור.

בתיאבון ושנה טעימה!

עוגת יוגורט של ילדים לתחילת שנת הלימודים

אני רוצה להקדיש את הפוסט הבא לכל האמהות והאבות שעמדו בכבוד במבחן החופש הגדול והקשיבו סוף סוף לשקט בבית אחרי שהילדים הלכו לבית הספר.

המתכון בפוסט הזה הופיע במקור ב"סלונה" לפני שבע שנים, כחלק משיתוף פעולה מסחרי לקידום יוגורט דנונה של חברת שטראוס. בזמנו לא כללתי אותו בבלוג שלי, אבל אחרי כל כך הרבה זמן יש סוג של התיישנות, נכון? אז יישרתי את הדפים המקומטים, רעננתי את המילים, בדקתי שוב והנה הוא לפניכם, במהדורה מחודשת, לכבוד סוף השבוע הקרב.

–  –

העוגה שילדים צרפתים הכי אוהבים להכין ולאכול, זו שמזוהה אצלם עם טעמים של ילדות, היא עוגת יוגורט. מדובר בעוגה רכה ועסיסית בטעמים עדינים, עוגה שאופים עם סבתא וסבא בפעם הראשונה. עוגה עם זיכרונות של ישיבה על השיש וערבוב בכף עץ. זיכרון האצבע הנתחבת בחשאי לקערת הבלילה ומלקקת בהנאה רבה בצק לא אפוי. והטעם של עוגה מיד לאחר שהיא יוצאת מהתנור, למרות כל האזהרות של כאב בטן הנגרם מאכילת עוגה חמה.

הרעיון במקור הוא לאפות עוגה מהחומרים שיש לכל אחד מאיתנו בבית: קמח, ביצים, יוגורט, חמאה. אפשר לצ’פר בקצת גרידת לימון, מעט וניל ולהעשיר בפרי. בצרפת מודדים את החומרים בגביעי יוגורט – אם כבר, אז כבר: 1 גביע יוגורט של סוכר, 4 גביעי יוגורט של קמח וכך הלאה. אין צורך בכוסות מדידה או במשקל – משחק ילדים תרתי משמע.

זו בדיוק העונה המתאימה לנצל את פירות הקיץ שהתרככו, אז לעוגה המסורתית הוספתי קצת פטל למשחק של טעמים, מרקמים וצבע. אפשר כמובן לגוון בשזיפים, אפרסקים וכיו"ב. המראה הכללי צריך להיות בהיר והטעם מתוק-חמצמץ עדין. כמו יוגורט.

עוגת יוגורט עם פירות קיץ

תבנית עגולה בקוטר 20 ס"מ

החומרים:

• 250 גרם יוגורט טבעי 3% שומן
• 200 גרם סוכר
• 80 גרם חמאה מומסת
• 3 ביצים
• גרידת לימון
• 200 גרם קמח
• 100 גרם שקדים טחונים (אבקת שקדים)
• 1/2 1 כפיות אבקת אפיה
• 1/2 כפית אבקת סודה לשתיה
• 1 שקית סוכר וניל
• 150 גרם פטל (או פרי קיץ אחר חתוך לקוביות)
• מעט חמאה לשימון התבנית
• אבקת סוכר, לקישוט

אופן ההכנה:

1. הניחו בקערה יוגורט, סוכר, חמאה מומסת, ביצים וגרידת לימון וערבבו.
2. בקערית נפרדת ערבבו קמח, שקדים טחונים, אבקת אפיה וסודה לשתיה.
3. שפכו את החומרים היבשים לקערה עם החומרים הרטובים וערבבו.
4. בקערית צפו פירות עם סוכר וניל. הסוכר ימנע מהם לשקוע לתחתית התבנית וגם ימתיק אותם קצת.
5. שמנו את התבנית במעט חמאה והעבירו אליה את הבלילה.
6. הניחו את הפירות על הבלילה בתבנית (אל דאגה, חלקם ישקע פנימה).
7. הכניסו לתנור שחומם מראש ל-180 מעלות לכ-30 דקות, עד שהעוגה מזהיבה וקיסם שהכנסתם פנימה יוצא יבש.
8. השאירו את העוגה להתקרר בתנור בדלת סגורה.
9. העבירו את העוגה שהתקררה לצלחת הגשה ואבקו אותה מלמעלה באבקת סוכר. הכי עוגה של קיץ!

בתיאבון!

פלפלים חריפים זה ממכר

פולניה, פולניה, אבל אוהבת חריף. צ'ילי, סחוג או חזרת; מקסיקני, מרוקאי או תימני; אני אוהבת את העקצוץ הזה בלשון. טוב, לא נעשה תחרות פה מי אוכל יותר חריף אבל טוענים שפלפלים חריפים טובים גם לבריאות, אז מי אני שאתווכח.

כשראיתי בשוק את פלפלי השושקה האדומים והיפים ממש התחשק לי להכין מהם רוטב פלפלים חריף, סוג של אריסה טריה. את האריסה מכינים באופן מסורתי מפלפלי שושקה מיובשים, אבל השושקות הטריות נותנות מרקם רטוב יותר לרוטב.

לגבי הצ'ילי החריף, זו כבר סוגיה בעייתית. אני מצאתי פלפלים אדומים קטנים ואכזריים, אבל פלפלי צ'ילי יכולים להטעות ולא להיות מספיק חריפים ואז לשם מה התכנסנו. אין מנוס כי אם לטעום אותם לפני שאתם מכניסים אותם לרוטב.

אחרי שתכינו את רוטב הפלפלים הזה תמצאו שהוא ממכר ברמות והצבע הזרחני שלו מושך לטבול בו שוב ושוב את הכפית או הלחם. הכמויות של חומרי הגלם הן סוג של המלצה ואפשר לשנות לפי מידת החריפות שאתם אוהבים. מומלץ למזוג מעל שמן ולהחזיק אותו במקרר כדי לשמור את הרוטב לאורך זמן בלי עובש.

רוטב פלפלים חריף

• 1 פלפל שושקה טרי בינוני
• 5 פלפלי צ'ילי קטנים
• שיניים קלופות מ-1/2 ראש שום
• 1 כפית זרעי כוסברה
• 1/2 כפית זרעי כמון
• 1/2 כפית מלח
• 1 כף חומץ תפוחים
• 1/4 כוס שמן חמניות

אופן ההכנה

1. הכניסו את כל חוומרי הרוטב למעבד מזון ורסקו למחית חלקה.
2. שמרו בכלי אטום עם שכבת שמן מעל.

ומה עושים עם הרוטב חוץ מאשר למרוח על פרוסת חלה או להוסיף לשקשוקה? מצאתי שלהוסיף רוטב פלפלים לפסטה, עוף או דגים יוצא טעים ברמות אחרות. אז הוספתי לכם עוד מתכון "על הדרך" של דג עם רוטב פלפלים חריף. שימו לב שהמתכון מבקש צליה עדינה ואיטית של הדג בטמפרטורה נמוכה. אין צורך להוסיף עוד שמן, כי בינינו, יש מספיק ברוטב.

פילה דג ברוטב פלפלים חריף

למנה אחת

• 200-250 גרם פילה של דג עם העור (ניסיתי לברק וסלמון, שניהם מצויינים)
• 1 לימון פרוס דק (לימון צלוי בתנור זה כל כך טעים!)
• 1 שן שום פרוסה דק
• 2 כפות רוטב פלפלים חריף
• צרור קטן של כוסברה קצוצה

אופן ההכנה

1. בתבנית פזרו פרוסות לימון ושום. מזגו מעל כף של רוטב פלפלים חריף.
2. הניחו את הדג מעל ומשחו עליו כף נוספת של רוטב הפלפלים.
3. הכניסו לתנור שחומם מראש ל-140 מעלות ל-10-15 דקות.
4. הוציאו את התבנית מהתנור ושפכו מעל הדג את הנוזלים שהצטברו בתחתית. החזירו לתנור לכ-10 דקות נוספות או עד שהדג מבושל אבל לא יבש (תלוי בעובי הנתח).
5. פזרו מעל כוסברה קצוצה והגישו.

בתיאבון!

קלצונה גבינות ומכנסיים מלאים כל טוב

נדמה שהחיים השתנו בעקבות הקורונה, עברו לסוג של זרימה איטית. חיים מיום ליום בלי תכנונים מעבר למה שחייבים ואיך משיגים ביצים או כפפות בשעה של מחסור. עד השבוע האחרון מי עקב אחרי הזמן ומי ידע בכלל איזה יום היום.

לא כל מה שקרה לנו בעקבות הקורונה היה בלתי רצוי. באופן אישי, היה משהו מהנה ב"קיבוץ הביתי" שלי, אפילו שהיה צריך להיכנס לסוג של תורנות מטבח מוסדי מדי יום. כי אם יש תחומים שלא נפגעו בימי הקורונה הם החשק לבשל ולאפות והרעב לאכול. אם תרצו לראות את מה שהתרחש במטבח שלי, אתם מוזמנים לעקוב אחרי עמוד האינסטגרם של @hagargeranit.

לפי התגובות שלכם בבלוג, אתם ממשיכים להכין את המתכון לפיצה נפוליטנית שנתתי פה לפני כבר 5 שנים. אז אם יש לכם כבר תואר ראשון בפיצה, בואו נתקדם לתואר שני, עם עוד מתכון מהמטבח האיטלקי שהוא סוג של פיצה סגורה – הקלצונה. גם הוא מנפולי ויושב לכם בול על חג השבועות, עם הגבינות שאפשר למלא אותו.

פירוש המילה קלצונה הוא אותו חלק במכנסיים שמכסה את הרגל ("pants legs"). דמיינו את חתיכת הבד סגורה ובתוכה הרגל – אז ככה אבל באוכל. קלצונה (Calzone) הוא המאפה הגדול וקלצוני (Calzoni) הוא אחיו הקטן בגרסת המיני.

את הפיצה נהגו במקור לאכול עם סכין ומזלג, כך שהיו צריכים לשבת לשולחן. אז המציאו את הקלצונה, שהיא "כיס" אוכל סגור, על מנת שניתן יהיה לקחת אותה לדרך, Take Away. כל הזמן עולה לי בראש הפלאפל כדוגמה מקבילה לכיסי אוכל מאזורנו.

נחזור לענייננו – דמיינו פיצה ותחשבו על הטופינגס שלה – גבינות, ירקות, נקניקים – כל אלה מונחים על הבצק העגול ונסגרים לצורה של חצי ירח. את רוטב העגבניות, לעומת זאת, השאירו בחוץ, "לניגוב".

לפני שאתם רצים למטבח להכין את כל חומרי הגלם למתכון, אני מציעה להתחיל בלקרוא כמה טיפים:

1. את הבצק של הקלצונה לוקח זמן להכין. תקדישו לזה זמן, אל תדלגו על שלבים. לא מדובר על 24 שעות, אבל ממליצה להתחיל בצהריים כדי להיות מוכנים לארוחת הערב.
2. קלצונה, ממש כמו פיצה, מכינים על אבן שמוט שמניחים בתחתית התנור. ממליצה להשתמש בה ולא להסתפק בתבנית.
3. את הבצק של הקלצונה נתחיל עם ספונג' (Sponge) – זהו בצק מקדים שמגביר את יכולת התפיחה של השמרים ומעניק לבצק טעם עשיר יותר ומרקם הכי קרוב למחמצת, אבל בלי מחמצת.
4. עובי הבצק לא יכול להיות דק מדי. הוא צריך לשמור על התכולה בלי להישבר או להתפרק. תחשבו על 1/2- 1 ס"מ ככה.
5. מכינים קלצונה מעיגול בצק בקוטר של כ-30 ס"מ. אם קטן יותר, הכנתם קלצוני.
6. מפתה ביותר לדחוף כמה שיותר לתוך הכיס של הקלצונה, אבל נדיבות יתר תביא להתפרקות הכיס ואז מה הואילו חכמים וגו'. שימו "ערימה" קטנה שתיסגר בדיוק בלי שתצטרכו למתוח את עלה הבצק שנסגר בעת הקיפול.
7. חשוב להשאיר שוליים של בצק בחלק שעליו מניחים את המלית, כדי להדביק אליהם את חלק הבצק שנסגר מלמעלה.
8. בנוגע למילוי – באופן מסורתי משתמשים בגבינות – ריקוטה, מוצרלה ופרמזן. ניתן להוסיף עשבי תיבול, שום וירקות ואפשר להעשיר גם בפרוסות נקניק מורטדלה או פפרוני. הימנעו מתערובת נוזלית מדי, כדי שהיא לא תרטיב את הבצק ותישפך החוצה. רוטב עגבניות, כאמור, נשאר בחוץ.
9. סגירת הקלצונה נעשית על ידי כך שסגרתם את חצי עלה הבצק הריק על זה המלא. הידוק השוליים חשוב על מנת שהקלצונה לא ייפתח בעת האפיה. אפשר לעשות זאת עם שיני המזלג ואפשר לקפל וללחוץ את שולי הבצק בצורה גלית (ראו בתמונות).

מתחילים?

בחרתי בבצק של אליס ווטרס, שבמסעדה שלה "Chez Panisse" שבקליפורניה מגישים קלצונה באופן יומיומי. המתכון פה מיועד לכ-6- 8 יחידות של קלצונה בגודל בינוני. לכבוד חג השבועות התמקדתי בגבינות, אליהן הוספתי מעט ירקות להעשרת הטעם ולתוספת צבע.

לבצק

לספונג'

• 1/2 כוס מים פושרים
• 20 גרם (4 כפיות) שמרים יבשים
• 1/2 כוס קמח שיפון

להוסיף

• 1 כוס מים פושרים
• 2 כפות חלב
• 4 כפות שמן זית
• 1 כפית מלח
• 490 גרם (3.5 כוסות) קמח פיצה 00

למלית:

• 120 גרם ריקוטה
• 120 גרם מוצרלה
• 50 גרם פרמזן
• 1 שן שום כתושה
• 1/2 כפית טימין מיובש
• 2 כפות שמן זית
• פלפל שחור
• ירקות: עלי תרד טריים קצוצים, פלפלונים פרוסים
• שמן זית, להברשה

אופן ההכנה

1. ערבבו בקערית את מרכיבי הספונג' והניחו לחצי שעה.
2. שימו בקערת המיקסר את שאר חומרי הבצק והוסיפו להם את הספונג'. ערבלו במהירות איטית לאיחוד והמשיכו לערבל עוד כ-10 דקות עד לקבלת בצק רך וגמיש.
3. שמנו קערה במעט שמן זית והניחו בה את הבצק לתפיחה ראשונה של 1.5- 2 שעות, מכוסה בשקית ניילון או מגבת. זמן התפיחה משתנה בהתאם לטמפרטורה בחדר – הבצק צריך להכפיל את נפחו.
4. תנו לבצק אגרוף והוציאו ממנו את האויר. לאחר מכן, תנו לו לתפוח שוב כ-40-50 דקות.
5. הוציאו את הבצק למשטח מקומח קלות ורדדו אותו עם מערוך לעלה מלבני בעובי של כ-1/2 ס"מ. העלה הראשוני שלי היה כ-40X50 ס"מ.
6. באמצעות צלוחית או רינג חתכו עיגולים. אני בחרתי בעיגולי בצק בקוטר של כ-15 ס"מ כל אחד.
7. ערבבו בקערה את חומרי המלית פרט לירקות.
8. הניחו כף גדושה מהמלית על חצי מעיגול הבצק והניחו עליו מעט ירקות כפי שתבחרו. השאירו שולי בצק פנויים.
9. סגרו את חצי עלה הבצק הריק מעל החצי עם המלית והדקו היטב כדי שלא ייפתח, במזלג או ביד.
10. הכניסו את הקלצונה לתנור שחומם מראש ל-220 מעלות, שהנחתם על רצפתו מראש אבן שמוט. אין צורך לשים נייר אפיה. אפו את הקלצונה כ-15 דקות עד להזהבה.
11. הוציאו את הקלצונה מהתנור והברישו אותו עם מעט שמן זית.

הכינו רוטב עגבניות מבעוד מועד. ערבלו יחד לרוטב אחיד:

• 400 גרם עגבניות מרוסקות (קופסת שימורים)
• 1/2 כפית מלח
• 2- 3 עלי בזיליקום טרי
• קורט אורגנו מיובש
• 1 כף שמן זית

הגישו את הקלצונה עם רוטב העגבניות הטרי שהכנתם.

חג שמח ובתיאבון!

יש יקב בנווה ירק, בדרך שלו

כשמומו שמילוביץ היה צעיר הוא לא תאר לעצמו שיהיה חקלאי. הוא רצה לעשות את הדברים בדרך שלו, אז הוא הלך ללמוד עיצוב מוצר בבצלאל והרבה שנים עסק במקצוע.

אלא שהחיים מזמנים הפתעות ומומו מצא את עצמו סוגר מעגל משפחתי והופך ליינן, ממש כמו סבא שלו, שייצר יין לקידוש. אבל העניין הזה של לעשות את הדברים בדרך שלו – זה לא עבר לו. בהתחלה הוא הפך לשותף ביקב עמק יזרעאל (Jezreel) אחרי שעיצב להם את הלוגו והתוויות ליין ואחרי כן עבד ביקב מרגלית כדי ללמוד איך מכינים יין.

ואז הוא קיבל הצעה ששינתה את חייו – בעל הכרם הותיק במושב הציע לו להשתמש בענבי הקריניאן שלו ליין. בואו נאמר שפחות מקובל להשתמש בכרם שנשתל ב-1981 ולבצור ענבים ליין מגפנים בנות למעלה מ-30 שנה. מה גם שהאזור של נווה ירק, השוכן בפאתי הוד השרון, מעולם לא שימש לכרמי יין, בגלל האקלים הייחודי, שלו הנובע מהמיקום הסגור בין ההרים. אבל מומו גם לא בעניין של מה מקובל.

הבציר הראשון של יקב נווה ירק היה ב-2015, לאחר עבודה סבלנית של שיקום הכרם. יש לרשות היקב היום שני כרמים של קריניאן – "נטע" שנטוע בכיוון מזרח-מערב ו"הגר" שנטוע בכיוון צפון-דרום. לנטע חמיצות יותר טובה, הגר הוא יין יותר מחוספס.

בינתיים הוא הספיק לנטוע כרמים חדשים עם זנים נוספים: ארגמן, שרדונה, סוביניון בלאן, סירה, מרסלאן, גרנאש וסמיון. זאת ועוד – הוא משלים ענבים ליין מכרמים בפקיעין, כרם בן זמרה, מצפה רמון וצובא.

בתוך חלקת האלוהים הקטנה שלו מומו בחר בחקלאות-בעל כדי למצות את ההשפעה של הטרואר המקומי. הוא ממשיך לחקור את אפשרויות גיזום הגפן כך שיתקבלו יבולים נמוכים, תהיה אחידות בהבשלה וזרימת אויר טובה. הכל כדי לזכות באיכות גבוהה של הענבים.

כשבאנו לבקר ביקב, רגע לפני הסגר שנכפה עלינו, בדיוק בקבקו רוזה. כחלק מהאידיאולוגיה לתת לענבים להיות דומיננטיים, ברוב היינות התסיסה ספונטנית וטבעית. בחלק מהאדומים מומו בכל זאת מוסיף עוד שמרים כדי להוסיף מורכבות לטעם. במחשבה על חקלאות בת קיימא נעשה שימוש בחביות ישנות.

על תווית הבקבוקים אייר מומו מפה המסמלת את המקום במושב שבו שוכן היקב. היקב מייצר נכון להיום כ-25,000 בקבוקים בשנה והוא מוכר אותו ללקוחות פרטיים ולמספר מסעדות כדוגמת אואזיס, ברוט, שילה ופופינה. בימים כתיקונם תוכלו לרכוש את היין בחנויות יין מעטות כמו מנו וינו וטעמים. אחרי כן פשוט נגמרת לו הסחורה.

מומו מייצר יין שהוא אוהב לשתות: עדין, אלגנטי, ללא אחוז אלכוהול גבוה, לא בומבסטי. מספר סוגי הבקבוקים שהוא מייצר גדול – שכל אחד ימצא את מה שהוא אוהב.

ליד שולחן מלא כל טוב קיבלנו לטעום יינות בנדיבות רבה:

קריניאן:
נטע קריניאן 2017, 13.5% אלכוהול – ארומות ירקרקות, טימין, יותר קייצי
הגר קריניאן 2017, 13.5% אלכוהול – פלפל שחור, יבש, אדמתיות, טאניני, יותר חורפי
שניהם "לא נותנים בראש", מהסוג העדין, יין שמשלים טוב את האוכל. 165 ₪ לצרכן.

בלנד אדום 2017, 14% אלכוול – מורכב מארבעה זנים בחלקים שווים: גראנאש, סירה, ארגמן וקריניאן. השריה עם הקליפות בתסיסה שניה, הסירה תוסס עם השזרות, מה שהופך את היין לרענן. 150 ₪ לצרכן.

גרנאש (100%) 2018, 15% אלכוהול – זן שאינו מוערך. מומו משאיר מעט פרי על הגפן ונותן לו להבשיל לאט, תסיסות ארוכות. קל ופירותי, צבע בהיר. 185 ₪ לצרכן.

סירה:
סירה צובא 2018 – גוף משמעותי, "חביב הקהל"
סירה בן זמרה 2018 – אדמת גיר באזור של בזלת, מתובל עם גוף קל
סירה פקיעין 2018 – פירותי ועשיר
בשנה הבאה – ייצר סירה מענבים שגדלים בנווה ירק.

פטיט סירה:
דוריף 2017, 14.5% אלכוהול – פטיט סירה, מתובל, משמש בד״כ כ"תיבול" ליינות אבל פה יין זני, בעל חמיצות גבוהה. לא כל שנה אפשר להכין אותו כי לא תמיד מבשיל. 50% תסיסות קרבוניות, במטרה לרכך ולעשות אותו עדין מכיוון שהוא מאוד טאני. 225 ₪ לצרכן.

ליקב גם יינות לבנים:
בלנד לבן 120 ₪ לצרכן
סוביניון בלאן 128 ₪ לצרכן
סמיון 128 ₪ לצרכן
שרדונה מהרי יהודה 150 ₪ לצרכן

מחפשים יין חגיגי לליל הסדר, שימתיק את המצב? בנסיבות המיוחדות שיש עכשיו, היקב פתח במיזם בשם "נווה ירק עד הבית". ניתן להזמין לחג הפסח ארגזים בהרכבים שונים ולקבל אותם הביתה לפני החג, במחירים מיוחדים והמשלוח בחינם.

השוונץ:

הנה שיר יפה שמדבר על לעשות את הדברים בדרך שלך:

פתאם מבשלים כל יום? הנה רעיון

מצד אחד כל בני המשפחה בבית, שזה נעים כשמדובר באנשים בוגרים (יחסית) שלא צריך להשגיח או לשעשע אותם כל הזמן. מצד שני, זה אומר שצריך להכין שלוש ארוחות כל יום (ולשטוף את הכלים).

אנחנו אוהבים ירקות, שרופים על פחמימות אבל יש בינינו מי שדורשים גם את ליטרת הבשר שלהם. אז חשבתי על מנה אחת שמשלבת את כולם יחד: ירקות, חלבונים, פחמימות.

בחרתי בתוספות אביביות לעוף – פריקי, חיטה ירקרקה מעושנת בעדינות שתמיד מחפשים את ההזדמנות להשתמש בה וכרוב ניצנים, ירק שאהוב עלי רק כשהוא טרי. זה ממש עכשיו!

דקה הפסקה (בלי פרסומות): הנה לכם טיפ לצליה של כרעי עוף בסיר – צלו על אש בינונית בלי להפוך או להזיז אותם כ-15 דקות. לא פשוט, אני יודעת, אבל תתרגלו סבלנות ואיפוק. רק כך תקבלו עור שחום ופריך שלא נקרע ונדבק לתחתית הסיר.

ארוחה בסיר אחד היא אחד ה-דברים. מכסים ושוכחים עד שמוכן. את המילה "מנחם" לא הזכרתי בהקשר הזה, כי רק יציאה החוצה מההסגר וחזרה לשגרה המבורכת יכולות באמת לנחם אותנו בימים אלה.

כרעי עוף עם פריקי וכרוב ניצנים (ארוחה שלמה בסיר אחד)

4-6 מנות

החומרים

• 1 כף שמן צמחי
• 1/2 בצל בינוני פרוס
• 4 כרעיים עם עור מחולקות לירך ולשוק
• 200 גרם פריקי שטוף ונקי
• 300 גרם כרובי ניצנים שטופים וחצויים
• תבלינים: מלח, פלפל שחור גרוס, כמון, קינמון, פפריקה
• 1 כוס מים

אופן ההכנה

1. העמידו סיר על אש בינונית, מזגו לתוכו שמן והכניסו את פרוסות הבצל.
2. הניחו מעל את כרעי העוף בשכבה אחת, על הצד של העור. עכשיו מתרגלים: לא נוגעים בסיר 15 דקות שלמות.
3. כעת, אחרי שהייתם סבלניים, הפכו את העוף לצידו השני בזהירות, המליחו ופלפלו. הוסיפו את הפריקי ופזרו את כרוב הניצנים מעל. תבלו לפי טעמכם בתבלינים.
4. מזגו כוס מים, הנמיכו את האש לקטנה וכסו במכסה. בשלו כחצי שעה עד שהפריקי מוכן. עד אז גם העוף יהיה מבושל.
5. הגישו את הסיר המהביל לשולחן עם כף גדולה, להאכיל את כל הפיות הרעבים.

בתיאבון!

מי לא אוהב שניצל?

שניצל
מממ…
קראנצ'י מבחוץ.
טעים מבפנים.
אין מי שלא אוהב אותם.
למעשה, אחד המתכונים הראשונים שנתתי בבלוג היה המתכון האולטימטיבי שלי לשניצל עוף. מסתבר ששניצל יכול להיות מעולה גם עם ירק, כמו למשל החציל.

יש בשוק כמה סוגים של חציל,  אבל אם תשאלו אותי, הזן המצטיין לשניצל חציל הוא Rosa Biance, אותו חציל עגלגל ממוצא איטלקי, לא גדול במיוחד, שנראה כמו יצירת אמנות בצבעי סגול-לבן. החציל הזה בעל מעט גרעינים ולכן אינו מריר, אפילו כמעט מתקתק, ולכן אין צורך להמליח אותו לפני שמבשלים. חוץ מזה שהצורה העגלגלה הופכת את השניצל הזה לאחיד מבחינת המראה והמרקם שלו נשאר מוצק.

אני מחבבת ביותר חצילים ונתתי כבר כמה מתכונים איתם: בייבי חצילים מתובלים אפויים, מרק מחית חצילים, קארי חצילים הודי. חוץ מזה החציל ידוע כמוריד לחץ דם, יש בו שפע של ויטמינים ומינרלים וגם סיבים תזונתיים.

בגלל שטיגון הוא אחת המלאכות המאוסות עלי (אם כי מייצרות מאכלים טעימים, אני מודה) הכנתי את שניצל החציל בתנור. המתכון הזה הוא מינימום עבודה, מקסימום טעם. למרות לחציל יש את המוניטין של ירק שאהוב רק על מבוגרים, תתפלאו לראות את הילדים רצים לגנוב פרוסה ישר מהתבנית.

יש פה מתכון ואז אחריו, מתכון המשך. שניים במחיר אחד.

שניצל חציל

החומרים

• 4 חצילים מסוג Rosa Bianca
• 2 ביצים
• 1 כוס פירורי לחם
• צרור קטן של פרוזיליה קצוצה
• מלח, פלפל שחור גרוס
• שמן

אופן ההכנה

1. שטפו את החצילים ונגבו אותם. חתכו את הקצה עם העלים וחתכו את הירק שנשאר לפרוסות בעובי של כ-1 ס"מ.
2. טרפו את הביצים בקערה אחת וערבבו את פירורי לחם עם הפטרוזיליה בצלחת אחרת.
3. הכניסו פרוסות חציל לקערה עם הביצים הטרופות ואז העבירו לצלחת עם פירורי הלחם. הצמידו עם היד את פירורי הלחם לחציל ואז נערו מהעודפים.
4. הניחו את פרוסות החציל בתבנית מצופה נייר אפיה והכניסו לתנור שחומם מראש ל-180 מעלות לכ-40 דקות עד שהן זהובות.
5. הוציאו מהתנור ואם הספקתם, לפני שהוא ייגמר ישר מהתבנית, הגישו את שניצל החציל עם יוגורט או טחינה.

לא חובה, אבל אפשר להמשיך הלאה:

חצילים אפויים ברוטב עגבניות

ערבבו בקערית 200 מ"ל עגבניות מרוסקות (1/2 פחית), 2 כפות רסק עגבניות, 1 כוס מים, 4 שיני שום קצוצות, 1/2 כפית אורגנו מיובש ומעט מלח. סדרו את פרוסות החציל בשכבות בתבנית ושפכו מתערובת העגבניות על כל שכבה ושכבה. הכניסו לתנור שחומם מראש ל-180 מעלות לכ-30 דקות. העניין הזה ממכר.

בתיאבון!

שומר ים תיכוני

החיים מעיפים אותי מקצה עולם ועד קצהו, אלא שלכיוון אחד נדמה שאני לא מצליחה להגיע וזה הבלוג שלי. מחסום כתיבה? תחושת עייפות? מיצוי? לא בטוח. כי אם תציצו בעמוד האינסטגרם שלי (@hagargerant – אתם עוד לא עוקבים שלי?) תראו שהחגיגה ממש לא נגמרה. מבשלת, מצלמת, מעלה וחוזר חלילה.

הזמן, רבותיי וגבירותיי, הזמן הוא החוליה החלשה. משתדלת, מבטיחה לעצמי הבטחות, עושה עם עצמי תנאים אבל לא מגיעה לכתוב. בחיי, זה לא אתם, זו אני.

הפוסט הזה הוא סוג של ניסיון לחזור לתלם. כמה דברים גרמו לו להיכתב. אולי היתה זה הקפיצה הקטנה שעשיתי לפריז אהובתי ואולי הביקור בתערוכת היין סומליה. שניהם החזירו לי את הדגדוג ההוא לחזור למוטב. להמשיך ולהביא לכם למטבח ריחות וטעמים. לספר סיפורים, להעלות על הכתב מתכונים שווים במיוחד ששווה לנסות (ולהצליח).

שומר הוא ירק שלא גדלתי עליו אבל בהחלט התאהבתי. הוא ירק סופר-בריא, העשיר בסיבים תזונתיים, ויטמינים ומינרלים ובעל השפעות חיוביות על המערכת החיסונית. סלט שומר עם שמן זית ולימון הוא אחד המרעננים (נסו להוסיף גם גילוחי פרמזן ובכלל שדרגתם את הסלט). יש לשומר טעם אניסי עדין שוהפך למתקתק בבישול. בבלוג שלי תמצאו עוד מתכונים לשומר: שומר צלוי בדבש ו-ריזוטו וודקה ושומר.

שמרתי לי את המתכון הזה כבר מזמן לימים קשים. מדובר באחד ה-מתכונים לטעמי. כמה שנראה פשוט, ככה מקורי, טעים ומעניין. שומר שנצלה ואז מבושל ברוטב עגבניות, טעמים ים-תיכוניים של אורגנו, שמן זית וזיתים, לאכול כך או כרוטב לפסטה. לגמרי טבעוני.

שומר ברוטב עגבניות וזיתים

4- 6 מנות

החומרים

• 2 ראשי שומר בינוניים (500-600 גרם)
• 1 כף שמן זית
• 1/2 בצל גדול, פרוס דק
• 1 שן שום כתושות
• 1 עלה דפנה
• 1/4 כוס יין לבן
• 200 מ"ל עגבניות חתוכות לקוביות (לגמרי סבבה הפעם להשתמש בפחית שימורים)
• 1/2 כפית אורגנו (מיובש או טרי)
• מלח, פלפל שחור
• 1/4 כוס זיתי קלמטה שלמים

אופן ההכנה

1. חתכו את הבסיס של שומרים והיפטרו מהחלק העצי בתחתית ומהאצבעות בחלקו העליון. את עלעלי השומר דווקא תשאירו, הן נותנות יופי של טעם.
2. פרסו את השומר לפרוסות עבות.
3. מזגו לסיר את השמן, הוסיפו בצל ושום, הורידו את האש לקטנה וכסו את הסיר לכ-10 דקות עד שהם יתרככו.
4. פתחו את מכסה הסיר, הגבירו את האש לבינונית והוסיפו את השומר (כולל העלים) ואת עלה הדפנה. בשלו כ-10 דקות נוספות, תוך כדי ערבוב, עד שהשומר מתחיל להזהיב.
5. שפכו את היין לסיר ותנו לו להצטמצם כמה דקות.
6. הוסיפו את העגבניות המרוסקות, האורגנו, המלח והפלפל השחור. ערבבו ובשלו את תערובת השומר עוד כ-20 דקות על אש קטנה בכיסוי חלקי, עד שהשומרים רכים בנעיצת מזלג. אם הם עוד קשים, המשיכו לבשל עוד כמה דקות לפי הצורך.
7. הוסיפו את הזיתים לתבשיל, ערבבו והגישו.

בתיאבון!

השוונץ:

את הצלחת היפהפה קניתי בפריז ואגב עיר האורות, המלצה חמה: כשכל עניין הקורונה יירגע, הזמינו לעצמכם מקום במסעדת Semilla. בקשו לשבת על הבר ממש מול המטבח. חוויה של טעמים ממסעדת עילית, אווירה חופשית של מסעדה מודרנית ומופת להתנהגות שקטה במטבח. תענוג!

לפעמים עוגת שוקולד פשוטה היא כל מה שצריך

החיים מובילים אותך לכל מיני כיוונים אבל לפעמים גם עוצרים אותך ולא נותנים לך להמשיך וללכת בדרך המוכרת. בעצם, לפעמים הם עוצרים אותך נקודה. הגוף צועק לך סטופ! ואז גם הרגלים יומיומיים של שנים הופכים להיות כמעט בלתי אפשריים.

ככה קרה שנתפס לי הגב ולא רצה להשתחרר. מה שנראה היה כמו שבוע של פיזיוטרפיה ותרגילים בבית הפך לחודש של כאבים ותנוחות בלתי אפשריות. בשלב הזה גם אני הייתי חייבת לשחרר את הקונטרול פריק שבי ולתת לאחרים לעשות את הדברים במקומי. לא שהיה קל, לא שהיה מהיר, אבל גב כפוף הפך לאט ובהתמדה לישר.

לשוודים יש מנהג כזה של הפסקת קפה, Fika. יותר כמו הפסקה מהחיים, מהמתח ומהלחץ. הזדמנות לתת לעצמך הזדמנות להבין מה באמת חשוב בחיים. זה כנראה מה שהייתי צריכה. כשסוף סוף נכנסתי למטבח, רציתי להתחיל במנה קלה ומהירה להכנה, כזו שמצליחה וכן, גם קצת מנחמת.

ככה יצא שנפלתי בול על Kladdkaka (שם מצחיק בעברית), עוגת שוקולד-בוץ פאדג'ית מהסוג הנמס בפה. היא הכי לא פנסי – לא תמצאו פה שוקולד 70% והיא עשויה מחומרי הגלם שלכל אחד יש בבית ולא צריך ללכת לקנות במיוחד. שימו לב שאין בה אבקת אפיה או סודה לשתיה ולכן היא ממשיכה לשמור על גובה נמוך ולא תופחת, קצת כמו בראוניז. הטריק פה הוא לא לאפות יותר מדי, אחרת יוצאת לכם עוגת שוקולד פשוטה וסתמית וכל הבפנוכו הקרמי נעלם.

החלטתי לא להסתפק בקקאו אלא לתת לה אופי בוגר יותר, עם אבקת אספרסו. השילוב של השוקולד והקפה מריח טוב כבר כשמערבבים את החומרים בקערה. ואם רוצים לדייק אפילו יותר ולהרגיש קצת סקנדינביים במזרח התיכון, נספרסו הוציאו ממש עכשיו מהדורה עונתית בהשראת טעמים נורדיים. מבחינתי העוגה הזו היא סיבה מספקת ליישר עוד קצת את הגב.

עוגת בוץ שוקולד – אספרסו (Kladdkaka)

תבנית עגולה קוטר 20 ס"מ

• 250 גרם סוכר
• 4 ביצים
• 1 כוס (140 גרם) קמח
• קורט מלח
• 1/4 כוס (35 גרם) אבקת קקאו לא ממותקת
• אבקת אספרסו מ-3 קפסולות (חפשו את הקפסולות של נספרסו בהשראת טעמים נורדיים)
• 200 גרם חמאה מומסת
• 1 כפית תמצית וניל
• לקישוט: אבקת סוכר, תותים

אופן ההכנה

1. בקערה הניחו סוכר וביצים וערבלו במטרף ידני לתערובת תפוחה ובהירה
2. הוסיפו קמח, קקאו, אבקת אספרסו ומלח וערבבו.
3. הוסיפו גם חמאה מומסת ותמצית וניל וערבבו לתערובת אחידה.
4. העבירו לתבנית משומנת עם נייר אפיה בבסיס. ניתן לשים מעט קמח על התבנית ולפזר באופן אחיד.
5. הכניסו לתנור שחומם מראש ל-180 מעלות לכ-17 דקות ולא יותר (רוצים להיות יותר אמיצים? – הפסיקו את פעולת התנור אחרי 15 דקות). החלק העליון צריך להיות אפוי אבל המרכז עדיין רוטט. אל תשתמשו במבחן הקיסם כי הרי חשוב לא לאפות אותה יותר מדי.
6. הביאו את העוגה לטמפרטורת החדר. אבקו אותה באבקת סוכר והניחו תותים לקישוט.

בתיאבון!