צמחונים ונהנים בראש השנה

לפני ארבע שנים התכנסנו יחד, שלוש גרגרניות, לחגוג את ראש השנה בצוותא, עם מנות טעימות ויין שווה. חשבנו לעצמנו שיהיה נחמד לחזור על האירוע הטעים ההוא גם השנה.

כשהבת של זו שרואה הכל דרך משקפיים וורודים בחרה להיות צמחונית, החלטנו לנצל את ההזדמנות ולהציל את כבודם של הצמחונים והצמחוניות בחג, שלעיתים נאלצים להסתפק בסלט הירוק כמנה העיקרית. לא עוד! חיפשנו מנות חמות, שישלבו פחמימה וחלבון, ויהיו חגיגיות, יפות, משביעות וטעימות (ה-כ-ל).

נפגשנו יחד לעבודה משותפת במטבח: אחת קצצה, שניה בישלה ושלישית צילמה. ארגנו את הארוחה לפי הברכות המסורתיות אותן נוהגים לברך לפתיחת השנה החדשה ולכל מנה התאמנו יין, שישלים את המנה בצורה הכי חגיגית שיש. איזה כיף שיקבי כרמל העמידו לרשותנו מבחר מהיינות שלהם, בסדרות שונות.

בראש השנה נהוג לאכול מאכלים שמסמלים התחלות חדשות, תקווה להצלחה, שגשוג ואושר. תפוח בדבש לשנה מתוקה, ראש של דג או של כבש, שנהיה לראש ולא לזנב. אבל יש עוד סימנים שעם השנים השתרשו ויצרו סוג של "סדר פסח" גם בארוחת ראש השנה: "קרא ורוביא, כרתי, סילקא ותמרי".

כרתי – כרישה. "י ְהִי רָצֹון מִלְפָנֶיךָ ה' אֱלֹהֵינּו ו ְאלֹהֵי אֲבֹותֵינּו שֶיִּכָרְתּו אֹויבֵנּו ו ְכָל מבָקְשֵי רָעָתֵנּו:"

רציתי להתחיל במאפה, שיכול לשמש פתיח חם לארוחה או כמנה עיקרית. עלי הבצק המתפצפצים, והשילוב בין מילוי השמנת וכיסוי תפוחי האדמה והכרישה עם הגבינה מבחינתי הוא מושלם.

מאפה בצק עלים עם תפוחי אדמה וכרישה

18 יחידות

החומרים

  • 600 גרם בצק עלים חמאה (אנא, מרגרינה לא אצלנו, בטח שלא בראש השנה)
  • 500 גרם תפוחי אדמה אדומים קטנים
  • 1 כף שמן זית
  • 3 כרישות דקות, החלק הלבן בלבד, פרוסות דק
  • 1/2 כוס (120 מ"ל) שמנת מתוקה
  • 1 מיכל שמנת חמוצה
  • 200 גרם גבינת עיזים סנט מור או דומה
  • 1 ביצה טרופה + 1 כף מים, להברשה
  • מלח, פלפל שחור גרוס

אופן ההכנה

  1. בשלו את תפוחי האדמה הקטנים במים, רק עד שהם מוכנים (אבל לא מתפרקים).
  2. פרסו את תפוחי הארדמה בקליפתם לפרוסות כשהם מתקררים.
  3. במחבת טגנו את הכרישה בשמן זית, עד שהיא מזהיבה.
  4. ערבבו בקערה קטנה את השמנת המתוקה, השמנת החמוצה, מלח ופלפל.
  5. פתחו את בצק העלים, חתכו את המלבן ל-2, וכל חלק ל-9 מרובעים.
  6. במרכז כל עלה בצק הניחו 2 כפות מתערובת השמנת, מעט כרישה ו-3 פרוסות תפוחי אדמה. תבלו במלח ופלפל ונקדו במעט גבינת עיזים.
  7. קפלו פנימה מעט את שולי הבצק, שיעלו מעט על המילוי.
  8. העבירו את עלי הבצק הממולאים למקפיא ל-10 דקות.
  9. הוציאו את המאפים מהמקפיא וסדרו על תבנית מרופדת בנייר אפיה.
  10. הברישו את הבצק בביצה הטרופה עם המים.
  11. הכניסו לתנור שחומם מראש ל-220 מעלות לאפיה של 25-30 דקות, עד להזהבה והגישו מיד.

טעים להתאים:

כרמל ריזלינג, כרם קאיומי 2014 מסדרת Carmel Single Vineyard, הסדרה הגבוהה. הענבים מגיעים מהגליל העליון מאזור המירון. ליין צבע ירקרק וניחוחות של ליים ותפוח. היין ישלים נהדר את המאפה, כמו גם מנות של דגים או מנות בעלות טעמים מעושנים. מחיר מומלץ לצרכן: 80 ש"ח.

קרא – מין ממשפחת הדלועיים – דלעת או קישוא. "י ְהִי רָצֹון מִלְפָנֶיךָ ה' אֱלֹהֵינּו ו ְאלֹהֵי אֲבֹותֵינּו שְּתִקְרַע רֹע גְז ַר דִינֵנּו, ו ְי ִקָרְאּו לְפָנֶיךָ מַעֲשֵינּו הַטֹובִים"

מנה עיקרית ראויה, מהסוג המשביע, שיכולה לעמוד בשורה אחת עם נתח בשר עסיסי מהצד הקרניבורי.

ניוקי תפוחי אדמה עם דלעת ערמונים

4-6 מנות

החומרים

לניוקי

  • 1 ק"ג תפוחי אדמה
  • 150 גרם קמח (ועוד, לפי הכמות שהבצק שנוצר צריך)

לתבשיל

  • 1 ק"ג דלעת ערמונים (כ-3 יחידות)
  • 3 כפות שמן זית
  • 1 בצל, חתוך לקוביות
  • 1 שן שום, קצוצה דק
  • 200 גרם פטריות שמפיניון, חתוכות לקוביות
  • 1/2 כוס יין לבן
  • 1 כפית עלי טימין
  • 10 עלי מרווה
  • 1 כף חומץ שרי
  • להגשה: פרמזן מגורר
  • מלח גס

אופן ההכנה

לניוקי

  1. בשלו תפוחי אדמה בקליפתם עד מתרככים.
  2. קלפו את תפוחי האדמה לאחר שהם מתקררים מעט והפכו אותם לפירה. חשוב שלא יהיו בו גושים.
  3. הוסיפו את הקמח לפירה בהדרגה, לושו את הבצק שנוצר עד שהוא רך ומעט דביק. לא נרצה להוסיף יותר מדי קמח כי הבצק יוצא יציקה.
  4. חלקו את בצק הניוקי לארבעה חלקים וגלגלו כל חלק בנפרד לנקניק ארוך בקוטר של הבוהן שלכם.
  5. חתכו את גליל הבצק לחתיכות בעובי של כ-2 ס"מ. זכרו שהניוקי תופחים במים אז הקפידו ליצור אותם קטנים.
  6. על השלב הזה אתם יכולים לדלג אם הוא מפחיד מדי, אבל אני אוהבת להשקיע עוד קצת כדי לעצב את הניוקי – אני מגלגלת על החלק הפנימי של המזלג כל אחת מהחתיכות, כדי שהיא תקבל חריצים. חוץ מהצורה המסורתית, הניוקי מתבשל כך בצורה יותר אחידה ונקשר לרוטב טוב יותר.
  7. חשוב לפזר קמח בין השכבות של הניוקי ולהניח אותו במקום קריר, כדי שלא יידבק.
  8. הביאו מים לרתיחה בסיר גדול ורחב.
  9. הכניסו כל פעם רבע מכמות הניוקי, אחד אחד, מנוער מקמח, לתוך המים הרותחים.
  10. באמצעות כף מחוררת, הוציאו את הניוקי הצפים למחבת עם כף שמן זית.
  11. טגנו מעט את הניוקי בשמן, כדי שיקבל ציפוי.

לתוספת

  1. חתכו את הדלועים לחצי והוציאו בכף את הגרעינים.
  2. הברישו את פנים הדלועים בכף שמן זית, פזרו מעט מלח והניחו הפוך על תבנית מרופדת בנייר אפיה.
  3. מזגו מעל הדלועים כ-1/4 כוס מים והכניסו לתנור שחומם מראש ל-180 מעלות ל-25-30 דקות, עד שהן רכות.
  4. הוציאו בכף את תוך הדלועים לקערה וחתכו חתיכות גסות.
  5. במחבת גדולה טגנו בצל ושום בכף שמן זית, עד לשקיפות.
  6. הוסיפו פטריות וטגנו עוד מעט.
  7. מזגו יין למחבת ותבלו בטימין ומרווה.
  8. הוסיפו גם את הדלעת ואת חומץ השרי וערבבו בעדינות. הורידו מהאש.
  9. בצלחת הגשה הניחו ניוקי ומעליהם פיסות דלעת ערמונים ופטריות.
  10. תבלו במלח גס, גררו מעל גבינת פרמזן והגישו.

טעים להתאים:

כרמל קברנה סוביניון, כרם אדמון 2013 מסדרת Carmel Single Vineyard, הסדרה הגבוהה של יקבי כרמל. הענבים המגיעים מסביבות מושב דלתון בגליל העליון והיין שהה בחביות עץ 15 חודשים. ליין צבע אדום ארגמני וניחוחות של פירות אדומים, יין עשיר ששווה לקנות שניים ממנו כדי ליישן אחד מהם. היין ישלים נהדר מנות בשריות ובמקרה שלנו יתאים למנה בעלת נוכחות ועושר כמו הניוקי. מחיר מומלץ לצרכן: 139 ש"ח.

רוביא – מין של שעועית, תרמיל מרובה גרגרים: לוביה, אבל גם חילבה,  פול, שומר, כרוב או שומשום. "י ְהִי רָצֹון מִלְפָנֶיךָ ה' אֱלֹהֵינּו ו ְאלֹהֵי אֲבֹותֵינּו שֶיִרּבּו ז ָכִיֹותֵנּו ו ְתִרְּבֶה הַּבְרָכָה ּבְכָל עֲמָלֵנּו:"

סלקא – תרד, סלק עלים (עלי מנגולד). "י ְהִי רָצֹון מִלְפָנֶיךָ ה' אֱלֹהֵינּו ו ְאלֹהֵי אֲבֹותֵינּו שְיִסְּתַלְקּו עֲוֹונֹותֵינּו."

חשבתי על מנה צבעונית, טעימה ויפה, יכולה לשמש כסלט קר אם נשארים עודפים. הכל יש במנה הזו – פול וסלק, אבל גם פריקי, עדשים שחורות ועשבי תיבול. הפריקי, החיטה הירוקה המעושנת, היא אחת משבעת המינים ויש לה טעם כל כך מיוחד.

פריקי עם סלק ופול

6 מנות

החומרים

  • 2 סלקים בינוניים-גדולים
  • מלח גס
  • 200 גרם עדשים שחורות
  • 100 גרם פול קלוף ונקי (אם אתם משתמשים בפול הקפוא, דאגו לקלוף את הקליפה המצפה את הפולים)
  • 1 כף חמאה
  • בצל בינוני, קצוץ
  • 200 גרם פריקי
  • 1 ענף טימין
  • 2 כפות פטרוזיליה קצוצה
  • 1 כפית רוזמרין קצוץ
  • 1 כף נענע קצוצה
  • 2 כפות חומץ בן יין
  • 2 כפות חומץ בלמי
  • מלח, פלפל שחור
  • להגשה: יוגורט כבשים

אופן ההכנה

  1. פזרו על תבנית מרופדת בנייר אפיה מלח גס והניחו עליו את הסלקים בקליפתם.
  2. הכניסו לתנור שחומם מראש ל-200 מעלות לכשעה, עד שהם מתרככים.
  3. כשהסלקים מתקררים, קלפו אותם וחתכו לקוביות.
  4. בשלו את העדשים השחורות במים, עד שהן רכות אך לא מתפוררות.
  5. בסיר המיסו חמאה וטגנו בצל עד לשקיפות.
  6. הוסיפו את הפריקי וענף טימין וערבבו.
  7. מזגו 2 כוסות מים ובשלו על אש קטנה מכוסה חלקית, עד שכל המים נספגים והפריקי רך אך עדיין נגיס.
  8. העבירו את הפריקי החם לקערת הגשה. הוסיפו לו את העדשים השחורות, את הסלק, הפול וכל עשבי התיבול.
  9. תבלו את הפריקי בחומצים, במלח ופלפל שחור.
  10. הגישו לצלחות והניחו כף גדושה של יוגורט מעל.

טעים להתאים:

גוורצטרמינר מרום הגליל 2015 מסדרת Carmel Vineyards, יין לבן חצי יבש שענביו מגיעים מאזור מרום הגליל שבגליל העליון. יין זהוב עם ניחוחות פירותיים, שהולך נהדר עם הפריקי בעלת הטעמים המעושנים, כמו גם מנות של ירקות או מנות אסיאתיות. מחיר מומלץ לצרכן: 55 ש"ח.

ולקינוח, נאכל מהפירות בהם נתברכה ארצנו, משבעת המינים.

תמר – "י ְהִי רָצֹון מִלְפָנֶיךָ ה' אֱלֹהֵינּו ו ְאלֹהֵי אֲבֹותֵינּו שֶיִּתַמּו אֹויבֵנּו ו ְשֹנְאֵינּו ו ְכֹל-מְבַקְשֵי רָעָתֵנּו:".

רימון – אומרים שמספר הגרגרים בו כתרי"ג מצוות (לא ספרתי). "י ְהִי רָצֹון מִלְפָנֶיךָ ה' אֱלֹהֵינּו ו ְאלֹהֵי אֲבֹותֵינּו שֶנִהְי ֶה מְלֵאִים מִצְֹות ּכָרִמֹון"

בסופה של ארוחה כבדה פירות הם הקינוח האופטימלי. התמרים הטריים נהדרים כך, או לאחר שעברו הקפאה שזרזה את הבשלתם. והרימון, רק לפתוח ולאכול.

טעים להתאים:

2VATS רוזה 2015, הסדרה החדשה של יקבי כרמל. יין יבש, בלנד ים תיכוני המבוסס על ענבי גרנאש, קריניאן ומורבדר. יין ורדרד בעל ניחוחות פירותיים עדינים ורעננים, יין המתאים לפירות ולמנות ים תיכוניות. מחיר מומלץ לצרכן: 55 ש"ח.

שנה טובה טובה שתהיה!

פורסם בקטגוריה אחר, חגים, משקאות | עם התגים , , , , , , , , , , , , | כתיבת תגובה

איך התאהבתי ביין

תקשיבו סיפור.

לפני כמעט 20 שנה חזרתי משהות בת כמה שנים בפריז, שם נחשפתי ביתר עומק לעולם היין. מה זה נחשפתי? ביקורים ביקבים היו הבילוי המועדף עלינו בטיולים ברחבי צרפת. משם זה הוביל לשתיית יין לא רק בארוחות חגיגיות, חיפוש אחרי בקבוק יין סתם כך לארוחת ערב של אמצע השבוע. הכרנו את ניקולא – אחלה מקום לחפש בו השראה.

מפה לשם, חזרנו לארץ עם ארגז מלא יינות, כנראה הארגז היקר ביותר במכולה, בין רהיטי איקיאה שהיו לנו.

הכרמים של יקב יתיר

הכרמים של יקב כישור

למרות הקילומטראז׳ בשתיה שכבר צברנו לא ידעתי הרבה על עולם היין. בדיוק אז קיבלתי מתנה נהדרת ליום ההולדת (אין על העזר הזה שיודע לקנות מתנות משובחות) – קורס מבוא ליין ב״דרך היין״. פעם בשבוע התכנסנו במרתף קבוצה של אנשים, כולם עם רצון עז להבין יותר, והמורה הרביץ בנו תורה. כתבנו מה אנחנו רואים, מריחים, טועמים, אוהבים. אלה היו השבועות הראשונים שלי בארץ לאחר חזרתנו והם נתנו לי להרגיש בלב עוד קצת את פריז שהשארתי מאחור.

 

לימים הבנתי עד כמה יאיר היידו, שאז היה בחור צעיר והעביר את השיעורים הללו, הוא אוטוריטה בתחום היין. אני חושבת שהרבה מהסקרנות שלי ליין אני חבה לו, את הרצון לגלות עוד דברים על היין שאני שותה, מהצבע שלו, מהריח, מהטעם, מהסיפור של היקב. לא להסתפק רק בשטחיות של ״טעים לי״ (בסגנון התשובה לשאלה הנצחית ״איך היה היום בבית הספר?״ – ״כיף!״). אלא לחפש ארומות. לחכות לאפטר טייסט. ליהנות מעפיצות. לבחון מינרליות או סימני עץ.

עושר קולינרי אינו מתחיל ונגמר באוכל. בלי יין, עולמי היה דל מאוד היום, חסר את החתיכה הזו בפאזל הקולינרי. יין משלים את האוכל, מעניק חוויה שלמה ונכונה יותר לארוחה.

יקב לוינסון

הינות של יקב רמת הגולן

"דרך היין" ממשיכים לעשות ערבי טעימה בנושאים מגוונים עד היום, בסניפים השונים. אני שמחה שנפל בחלקי לאחרונה להשתתף שוב בערב כזה. הדז'ה-וו כמובן אוטומטי לימים ההם מלפני כמעט עשרים שנה. המנחה של הערב מסביר על היין, על היקב, על היינן, על האזור ממנו הוא מגיע, על הייחודיות שלו.

עדיין אנשים יושבים יחד סביב שולחן אחד, לא מפחדים להרגיש "פלצנים" בעיני אחרים – אחת המילים השנואות עלי בהקשר הזה. מבטאים במילים את מה ששהם מרגישים לאחר שהם מסתכלים על היין, מריחים אותו, מגלגלים אותו על הלשון ובחיך לפני שהם בולעים. משווים בין יינות, משווים בין יין משנות בציר שונות, מדברים על אזורי יין וטרואר, על ייננים ועל התוית. באופן אישי מתרחב לי הלב. סתם אנוכית, נו – שיהיו יותר אנשים שאוכל לשתות איתם ולשוחח על מה שאנו שותים.

ג'יאקונדה, רפאלה רונן וענת סלע

דורון רב הון, יקב ספרה בתערוכת סומליה

יקב יתיר, בתערוכת סומליה

מרכז המבקרים של יקב עמק האלה

 המלצה שלי – לכו לבקר בכרמים, כנסו ליקבים, הכירו מקרוב את הייננים. בואו גם לראות מה חדש בתערוכות היין. תהנו מכך שיש יותר נשים הפועלות בתחום היין – יינניות, יבואניות, מנהלות, בעלות יקב או עסק בתחום. קנו יין הביתה, כדי לשתות בארוחת ערב של אמצע השבוע בבית.

ראש השנה בפתח ועוד מעט יתחילו כל הכתבות עם ההמלצות לבקבוקי יין טובים, ברמות מחיר שונות. זו ההזדמנות שלכם לגלות עולם חדש ומרתק, לשתות יין ביחד עם מי שאתם אוהבים ולהשתתף באירוע יין, שיפתח לכם את התיאבון.

פורסם בקטגוריה אוכל, משקאות | עם התגים , | כתיבת תגובה

סלט של סוף הקיץ

ה-1 בספטמבר חובק בתוכו שינויים.

מסמן התחלה אבל גם סוף.

שנת לימודים חדשה נפתחת לילדים וגם להורים המתרגשים לא פחות.

סוף החופשה הגדולה וגם סוף הקיץ.

הרוח נושבת אחר הצהריים.

החורף כבר לא מרגיש רחוק כל כך.

אמן שתהיה לילדים ולנו שנה מעניינת ושנלמד הרבה דברים חדשים.

מתבקש לי סלט.

סלט חומוסים וכרובית

החומרים

  • 200 גרם גרגרי חומוס יבשים, שהושרו לילה במים (מומלץ להחליף את מי ההשריה מדי כמה שעות)
  • כרובית קטנה, מחולקת לפרחים קטנים
  • בצל שאלוט, קצוץ
  • 1-2 בצלים ירוקים, קצוצים
  • 1 שן שום גדולה, קצוצה
  • 1/2 פלפל צ'ילי, קצוץ
  • צרור גדול של עשבי תיבול קצוצים – פטרוזיליה, כוסברה, נענע, בזיליקום
  • כ-50 גרם שקדים שלמים בקליפתם, לא קלויים
  • 70 גרם גבינת פטה מפוררת
  • לימון כבוש – לי יש לימונים ננסיים שכבשתי בחורף שעבר אז אני מוסיפה שניים כאלה, קצוצים
  • שמן זית
  • מיץ לימון
  • מלח, פלפל שחור, סומאק

אופן ההכנה

  1. בשלו את גרגרי החומוס בהרבה מים כשעה, עד לריכוך (מבלי שיתפרקו)
  2. סננו את גרגרי החומוס המוכנים ותנו להם מעט להתקרר. תוכלו להיפטר מהקליפות שלהם, ככל שיתאפשר.
  3. בינתיים הניחו את פרחי הכרובית על תבנית מרופדת בנייר אפיה, זרזפו מעט שמן זית מעל והכניסו לתנור שחומם מראש ל-180  מעלות, לכ-1/2 שעה, עד שהפרחים רכים וזהובים. הוציאו מהתנור ותנו להם להתקרר מעט.
  4. העבירו לקערה את גרגרי החומוס ופרחי הכרובית.
  5. הוסיפו לקערה גם את הבצלים, השום, פלפל הצ'ילי ועשבי התיבול וערבבו.
  6. במחבת יבשה קלו בעצמכם מעט את השקדים ואחר כך קצצו אותם גס בסכין כבדה.
  7. פזרו את השקדים ואת הגבינה המלוחה מעל הסלט. הניחו גם את הלימון הכבוש הקצוץ.
  8. תבלו את הסלט בשמן זית ובמיץ לימון ככל שתאהבו.
  9. תבלו בסומאק ובמעט מלח (גבינת הפטה והלימון הכבוש מעניקים טעמים מלוחים בעצמם). ערבבו והגישו.

בתיאבון!

השוונץ:

שלום חנוך חוגג היום יום הולדת – 70 עגול ומיוחד.

לא נזקקת למילים.

פורסם בקטגוריה אוכל | עם התגים , | כתיבת תגובה

על נטיעות ויין בעמק האלה

"כאן המקום שבו דוד וגוליית נלחמו. גוליית הגיע מכיוון הים, מחבל פלשתים; דוד הגיע מאזור חברון. ופה בדיוק, ממש מתחת לעצים האלה דוד הקטן קלע לגוליית הענק בול בפוני". כשאלון לוי, מנכ"ל יקב עמק האלה מתאר את סיפור המעשה, יש לי תחושה שהוא לא מתכוון רק לדוד וגוליית ההם מהתנ"ך, אלא אולי גם לסיפורי דוד וגוליית אחרים.

למשל מפעל המים של שטראוס, שעומד ריק ממש סמוך ליקב וחולם על ימים יפים יותר, שאולי יגיעו ואולי לא. עובדיו הישראלים שולחו הביתה והעבודה עברה לידיים סיניות, זולות יותר. ואולי אלה הם פניה של החקלאות כולה בישראל, שצריכה לעמוד לא רק באתגרים שהטבע מזמן לה, אלא גם מול מי שאין לו אינטרס שהיא תגדל ומעדיף ייבוא משיקולים פוליטיים. ויתכן שהוא בכלל חושב על היקב היפה שהוא מנהל בשנה האחרונה.

יקב עמק האלה נחשב יקב מסחרי קטן, כ-400,000 בקבוקים בשנה, אחד מבין כ-30 יקבים שבעמק. קל להתבלבל עם השם שלו, שהוא כשמו של המקום שבו הוא נמצא ופועל.

בשבוע שעבר ארחו אותי ביקב לאירוע גזירת הסרט מעל כרם חדש, מרובה זנים, שהם נטעו בשטחי קיבוץ נתיב הל"ה. הכרם מתווסף לכרמים אחרים שבבעלות היקב בנס הרים ובאדרת, המבססים אותו כ-Estate Winery. הסטטוס הזה מעניק לו דרגות חופש נוספות לפעילות, לעומת יקב שקונה את הענבים מחקלאים חיצוניים.

נטיעה היא אירוע מרגש. החיבור לאדמה ולארץ הזו מועצם דרך הגפנים הצעירות שנשתלו בטורים ארוכים ומסודרים. יש בזה מחשבה לטווח ארוך, שהיא פחות שכיחה במקומותינו, עם התקווה שהביקוש ליין יעלה. הטרואר של עמק האלה והאקלים שלו כנראה מושפעים לטובה מנצחונו של דוד על גוליית – הנוף של העמק יפה כמו טוסקנה ומזג האוויר שם חסר את הלחות הדביקה של תל אביב. בחיי, תענוג גם באוגוסט.

יקב עמק האלה עבר כמה גלגולים מאז הוקם בשנת 1998 ע"י משקיע שגר בחו"ל אבל מעורב ביקב ומתייחס אליו ברצינות כאילו היה ממוקם בצרפת או באיטליה. דורון רב הון (היום יקב ספרה) ואחריו לין גולד היו הייננים הקודמים שלו ולפני כחודשיים התחילו יעקב אוריה (יוצא יקב אסיף ויקב מדבר והיום גם יקב פסגות) ויעל סנדלר (לשעבר יקב בנימינה) לעבוד שם כייננים.

 

יעקב מושך לכיוון של יינות העולם הישן, מחפש להבין טוב יותר את הטרואר וליצור יינות מורכבים ואלגנטיים עם פחות אחוזי אלכוהול. יעל, שלמדה באוסטרליה, חוקרת כיוונים חדשים ומגמות בתהליכי התסיסה של היין ומביאה את הרוח המנשבת ביינות העולם החדש. אם אתם שואלים אותי, נכון שייין הוא טרואר ואקלים, אבל יין הוא גם אנשים. מעניין יהיה לטעום את היין שייצא מההרכב המנצח הזה.

היקב מייצר יינות לבנים ואדומים לשוק המקומי ולייצוא, בארבע סדרות – מהגבוהה Vineyard's Choice, דרך Ella Valley וכלה ב-EverRed וב-L המיועדות לצריכה מיידית במחיר נגיש. האם יקב כזה צריך באמת ארבע סדרות?

זוכרים שהמתנה האידיאלית לחג היא בקבוק יין? ראש השנה מתקרב והנה ההמלצות שלי ליינות שאהבתי במיוחד:

  • שרדונה Ella Valley 2014 – יין עשיר ועגול עם ארומות של אגוזים וחמאה כתוצאה מחביות העץ בהן תסס. התאהבתי, אפילו שאני בכלל לא ממתלהבות השרדונה ושייכת יותר למחנה הסוביניון בלאן.
  • פטיט סירה – סירה Ella Valley 2013 – שילוב פחות שגרתי של זנים אבל התוצאה נפלאה. יין מורכב ומעניין וגוף מלא, עם ארומות של שוקולד ופלפל שחור. אפשר לשתות כעת אבל נראה לי ששווה לשמור כדי ליהנות אפילו יותר בעוד כמה שנים.

אם אתם בסביבה, כדאי לכם לבקר במרכז המבקרים של היקב ולטעום מיינותיו, כנקודה על דרך היין שהתרקמה במטה יהודה. היקב מקיים גם פעילות תרבותית ביום שישי אחת לחודש – פרטים אפשר למצוא בעמוד הפייסבוק שלו..

פורסם בקטגוריה אוכל, טיולים, משקאות | עם התגים , , , , | 2 תגובות

לחמניות גבינה בקצב של ברזיל

האסוציאציות שעולות לי בראש עם המחשבה על ברזיל, המארחת של משחקי האולימפיאדה: כדורגל – פלמנגו – אצטדיון המראקאנה – ריו דז'נרו – חוף ים – קרנבל – סמבה – מוסיקה – קורקובאדו – פז'ואדה – עוני – שמחה. הכל מתערבב עם הכל במדינה הזו.

למשפחה שלי יש פינה חמה בלב למדינה הזו, שארחה אותנו ממש על הקופאקבאנה בריו דז'נרו במשך תקופה לא קצרה. נראה לי שקל להתאהב בעם הברזילאי – משהו בההתגלגלות של השפה על הלשון במן מנגינה סוחפת והתזוזה הבלתי נפסקת של הגוף. מיד אתה שוכח מהשחיתות ומהעוני.

הנה מתכון למאכל שמוסיף שמחה – פאו דה קייז'ו (Pão de queijo). פאו פרושו לחם וקייז'ו, גבינה. מקורן של לחמניות הגבינה הללו מיוחס לעבדים השחורים שהגיעו מאפריקה, בדומה למנות נוספות שמזוהות עם ברזיל. הם נשלטו ע"י הפורטוגלים וניזונו ממאכלים זולים להכנה. הלחמניות הללו עשויות מקמח טפיוקה (שורש הקסאבה) ולפיכך הן אחלה פתרון לצליאקים המחפשים אחר מאפים נטולי גלוטן (אפשר להשיג בקלות היום גם בסופרמרקט, על מדף המוצרים ללא גלוטן).

במקור הלחמניות היו ללא גבינה או חלב, אבל הן נוספו למתכון עם התפתחות החקלאות בברזיל ועליית הצריכה של מוצרי חלב. הלחמניות הללו הן סוג של רביכה המכילה גבינה, אשר תופחת בתנור ונאכלת חמה כדי להשיג הנאה מקסימלית והתמכרות מיידית. מוקדש באהבה לאמא שלי.

פאו דה קייז'ו, לחמניות גבינה

16 לחמניות

החומרים

  • 1/3 כוס מים
  • 1/3 כוס חלב
  • 1 כפית מלח
  • 120 גרם חמאה
  • 2 כוסות (280 גרם) קמח טפיוקה
  • 2 ביצים
  • 100 גרם פרמזן מגורר (+15 גרם לקישוט)

אופן ההכנה

  1. בסיר ערבבו יחד מים, חלב, מלח וחמאה והביאו לרתיחה ראשונה.
  2. הסירו מהאש והכניסו פנימה את קמח הטפיוקה. ערבבו עד לאיחוד (מתקבל סוג של בצק מגורען).
  3. הוסיפו את הביצים אחת-אחת ולאחר מכן 100 גרם פרמזן וערבבו עד לתערובת אחידה. מתקבל בצק צהבהב ודביק מעט.
  4. שמנו ידיים במעט שמן וקרצו כדורי בצק, כ-4-5 ס"מ קוטר. הניחו במרווחים בתבנית מרופדת נייר אפיה. ניתן לפזר מעט פרמזן מעל לקישוט.
  5. הכניסו לתור שחומם מראש ל-180 מעלות לכ-20 דקות עד שהלחמניות תופחות מעט ומזהיבות.
  6. הגישו חם ותהנו.

בתיאבון!

השוונץ:

אי אפשר לסיים פוסט ברזילרו בלי קצת מוסיקה. כמה יפה הנערה מאיפנימה.

פורסם בקטגוריה אוכל, חו"ל | עם התגים , , , | כתיבת תגובה

על אולימפיאדה ודגים

אירוע הפתיחה של המשחקים האולימפיים בריו יתקיים בסוף השבוע הקרוב. יש משהו מאוד יפה בהתארגנות העולמית הזו. כאילו אין יותר מלחמות, פליטים ואבטלה בעולם. סוג של שלום עולמי לתקופה מוגבלת. החיים בבועה.

בעיקר אני מחבבת את הצפיה בתחרויות השחיה. זה נראה תמיד יפה ומרשים. נו, אתם יודעים איך זה, מים וגלובליזציה – ישר עפתי רחוק מכאן, למחוזות אחרים.

שוב ושוב אני מריצה בראש את הארוחות שלנו וחושבת כמה חבל שאנחנו לא אוכלים מספיק דגים. תחשבו על המנות העיקריות שאכלתם השבוע וכנראה שתמצאו את עצמכם מסמנים "עוף" במקום המתאים לחלבון. והרי דגים הם מזון מתאים כל כך לאזור שלנו, בעיקר בעונה החמה.

יש אנשים שלא אוהבים את המראה של הדג, עם הראש והעיניים הצופות בשתיקה. הנה מנה ממש בשבילם – ברנדאד (Brandade) הוא מן גרטן אפוי שמקורו בדרום צרפת וספרד אבל הוא פופולרי כיום בכל רחבי היבשת. באופן מסורתי השתמשו בקוד מיובש ומומלח כדי להכין אותה. היו משרים אותו במים כדי להוציא את המליחות וכך יכלו לאכול את המנה לאורך כל השנה.

דמיינו פיסות דג רכות אפויות בתנור עם תפוחי אדמה, מתחת למעטה עדין של חלב, שמן זית ושום. השתמשתי בדג טרי ועוד הוספתי גבינה מעל, כאילו האייטיז אף פעם לא הלכו מכאן. קשה כבר לא יכול להיות פה.

ברנדאד (Brandade), מאפה דג ותפוחי אדמה

4-6 מנות

החומרים

  • 400-500 גרם פילה דג לבן, ללא עור (משקל נטו)
  • 1 כוס חלב
  • 1 כוס מים
  • 1 כרישה, פרוסה
  • 2 שיני שום
  • 2 ענפי טימין
  • 2 עלי דפנה
  • כמה גרגרי פלפל
  • 500 גרם תפוחי אדמה, קלופים וחתוכים לקוביות
  • קורט אגוז מוסקט
  • 3 כפות שמן זית
  • 4 כפות קרם פרש או יוגורט שמן (לפחות 5% שומן)
  • מלח
  • 4-5 כפות גבינת פרמזן מגוררת

אופן ההכנה

  1. לסיר מזגו חלב ומים והוסיפו פילה דג, כרישה, שום, טימין, עלה דפנה וגרגרי פלפל.
  2. הביאו לרתיחה עדינה והנמיכו את האש. בשלו את הדג כ-15 דקות וכבו את האש.
  3. הוציאו את הדג, צננו מעט ופרקו אותו במזלג לפיסות.
  4. בינתיים בשלו את תפוחי האדמה עד לריכוך.
  5. ערבבו בקערה את הדג ותפוחי האדמה. הוסיפו לתערובת החמה את השום והכרישה המבושלים ותבלו באגוז מוסקט.
  6. הוסיפו גם שמן זית וקרם פרש וערבבו. תבלו במלח.
  7. העבירו את התערובת לתבנית ששומנה בשמן זית. פזרו מעל גבינה מגוררת.
  8. הכניסו לתנור שחומם מראש ל-180 מעלות ואפו כ-20 דקות.

בתיאבון!

 

השוונץ:

בחזרה לכאן ועכשיו. פארק נאות קדומים מזמין אתכם להשתתף בקורס שנתי, בו לומדים להכיר טכניקות בישול קדומות ולהכין מגוון של מנות. את הקורס תעביר דר' טובה דיקשטיין, החוקרת את האוכל בתקופת התנ"ך. משתתפי הקורס ילקטו את חומרי הגלם, ילמדו כיצד היו משתמשים בהם בימי קדם ויכינו יחד  ארוחה המתאימה לעונה. למידע נוסף ולהרשמה: http://www.n-k.org.il

פורסם בקטגוריה אוכל | עם התגים , , , | כתיבת תגובה

בחזרה לניו זילנד

את הבלוג הראשון שלי כתבתי בטיול הארוך שלנו לאוסטרליה ולניו זילנד. אמנם קראתי לו יומן מסע, אבל היו לו את כל המאפיינים של בלוג – כתיבה יומיומית ועוקבים קבועים. בקריאה של הטקסטים מלפני עשר שנים נראה שמה שעניין אותי גם אז היה איפה נאכל ומה נשתה, בנוסף לנופים היפהפיים שראינו והאנשים הנחמדים-שאין-לתאר-כמה שפגשנו.   SauvignonBlanc

נזכרתי בביקור שהיה לנו במרלבורו, אזור היין של צפון האי הדרומי של ניו זילנד. דמיינו לעצמכם שאתם בלב אזור כרמים יפהפה, שותים סוב-בלאן (כמה שהם אוהבים לקצר מילים) מרענן או פינו נואר עשיר בארומות. אבל למה אני מספרת לכם את כל זה? כי בדיוק קיבלתי לטעום יין לבן, סוביניון בלאן של יקב מטואה מאזור מרלבורו, המיובא כעת לישראל. בבת אחת עלו הזכרונות…

לסוביניון בלאן של יקב מטואה יש צבע ייחודי, כמעט שקוף, וארומות של פירות טרופיים. הכי מרענן שתוכלו לדמיין. גם אהבתי את הכבוד שנתנו החברים ביקב למורשת המאורית, על גבי התווית.

ומה נאכל? חיפשתי את השורשים של המטבח הניו-זילנדי, לפני שהקיווים הגיעו לשם מבריטניה… המאורים (Māori), התושבים המקומיים המקוריים של האיים, נהגו לאכול הרבה צמחים ופקעות לצד דגים, פירות ים וציפורים. הם השתמשו בתנור שנבנה בתוך האדמה בתוכו אפו בשר וירקות. עד היום נהנים תיירים מהאפשרות לחוות את המטבח המיוחד הזה, כשהם באים ללמוד על המנהגים והטקסים של המאורים.

הנה מתכון שמתאים מאוד לקיץ הישראלי, ללא אפיה, של סלט דג נא. תוספת העגבניות היא כמובן מתקופה מאוחרת יותר, אבל כבישת הדג בלימון ואח"כ הוספת קרם הקוקוס, האופייני למדינות האוקיאנוס השקט, יוצרות מנה ממכרת. הייתי אומרת סביצ'ה אלמלא היה מדובר בצד השני של העולם. מתכון עם מעט מרכיבים, קליל ומהיר להכנה.

סלט דג נא ברוטב קרם קוקוס 2-4 מנות

החומרים
  • 400 גרם פילה דג לבן, ללא עור (משקל נטו)
  • מיץ וקליפה מגוררת מ-2 לימונים בינוניים
  • 100 גרם קרם קוקוס
  • 1 עגבניה, קצוצה לקוביות
  • 1 בצל ירוק, פרוס דק
  • 1 כף מלח

אופן ההכנה

  1. חתכו את פילה הדג לחתיכות בגודל ביס והניחו בכלי רדוד, בשכבה אחת.
  2. הוסיפו את מיץ הלימון, ערבבו והשרו במקרר כשעה.
  3. מזגו קרם קוקוס ומעל פזרו קוביות עגבניות, פרוסות בצל ירוק ומלח לפי הטעם.
  4. ערבבו הכל בעדינות, גרדו מעל מעט קליפת לימון והגישו עם לחם.

בתיאבון!

פורסם בקטגוריה אוכל, חו"ל, משקאות | עם התגים , , , , , , | 2 תגובות