שוק נתניה פעמיים כי טוב

ידוע שבשביל שתל אביבי ייצא מהעיר חייבת להיות לו סיבה כבדת משקל. אלא שבשביל שתל אביבי שהוא פודי ייצא מהעיר כל הבטחה למצוא את ה-מקום שמגיש אוכל טעים, מיוחד או מוכר, גורמה או עממי, זו סיבה מספקת. קונים אותנו די בקלות, אם להיות כנים. אז הבנתם מדוע הרחקתי עד לשוק נתניה, נכון? ומה יותר בטוח לעשות זאת אם לא בחברתו של חיליק גורפינקל, איתו כבר סיירתי בשוק התקווה?

נדמה שכל הדרכים המובילות לשוק נתניה עוברות דרך בוארון וכל חנות שניה ברחוב היהלום נקראת כך. מאז העליה הגדולה של יהודי צרפת לישראל, נדמה שכל העיר חולמת בצרפתית, אז ברור שגם ליד השוק לא יהיה אחרת. אבל איפה היינו? – אהה, בושרי (Boucherie) בוארון.

תשמעו, יכולתי לדבר על איכות הבשר (כשר למהדרין), על הקצבים הצעירים או על הסדר והניקיון המרשימים, אבל מרגע שנכנסתי לאיטליז עיניי פגשו צנצנת קטנה למראה, מתחבאת אל הכלים, שהיא כל כולה אוצר. פקיילה הוא אותו מאכל טוניסאי שמורכב מהרבה מנגולד אשר מתבשל שעות על האש עד שמגיע לצבע שחור והוא מהווה בסיס נפלא לתבשיל בשר ושעועית לבנה. אז למה שלא יקצרו לנו כמה שעות עבודה?


המשיכו מכאן לסמטה שממול, עברו את הסנדוויץ' הטוניסאי של סוסו משמאל ואת הדוכן שמוכר עגלות-שוק מימין והיכנסו לתוך מסדרון של בניין, אשר יוביל אתכם למעדניית חיים בוקובזה. הדרכים הפתלתלות הללו הן מאפיין שחוזר על עצמו בשוק ואפשר ללכת לאיבוד (במובן הטוב) בין המעברים.

מעדניית בוקובזה מציעה מיזוג גלויות של מאכלים לקחת הביתה: דגים מלוחים, זיתים, עלי גפן, שניצלים מוכנים ומגוון רב של סלטים כמו למשל כבד קצוץ, איקרה, סלטי כרוב, גזר, בורגול ומה לא. אפשר לסגור את כל הקניות לארוחת הערב רק פה.

אבל הלכנו כבר די הרבה כדי שנהיה רעבים והנה הופיע מולנו הבוריקה של כהן. מאחורי הדוכן עמד אלי, שהוא דור ההמשך, למרות שנמצא שם כבר 40 שנה בעצמו. משנת 1963, אז פתחו הוריו את העסק, הדוכן מציע עלי בוריק במילוי ביצה או תפוח אדמה, אשר יטוגנו לנגד עיניכם עם ההזמנה. הייתם חושבים שמדובר במאכל נוטף שמן ומחולל צרבות, אבל כשמטגנים בשמן עמוק נקי מתקבלת מנה מתפצפצת וקלילה.

אלי מוריד את עלה הסיגר לסיר השמן ומחזיק בקצהו האחד, בעוד הוא פותח ביצה טריה ישר לתוכו ומיד סוגר את העלה. כשהבוריק זהוב ומוכן לאכילה, הוא מוסיף מעליו טירשי (ממרח דלעת) ורוטב חריף ואתם ברגע חוזרים להיות ילדים ורוצים עוד מנה כזו מיד, כולל חלמון הביצה שנוזל לכם על הסנטר, בלי שום אפשרות לדחות סיפוקים. אלי מוכר גם עלי בוריק טריים שהוא מכין בעצמו, ששווה מאוד לקנות ולמלא בהם בשר ועשבי תיבול לסיגרים נפלאים, שאפשר לטגן או לאפות בבית.

שוק נתניה מציע גם הוא את המגוון המוכר והידוע של שווקים אחרים, בסחרור של צבעים וריחות, רק שממש בזול. אז היכנסו לכם לתוך המעברים ובחרו שעועית טריה ויפה, תותים מוצקים ואדומים, דלעת כתומה או עשבי תיבול טריים.

תוכלו לקנות הביתה דגים טריים, עופות ובשר בקר לתבשילי השבת וגם לחמים שונים – לחם קווקזי, פארנה מרוקאית או פשוט חלה, מה שיתפוס טוב יותר את הרוטב שלכם.

אם הגעתם לשוק בסביבות שעה 12:00, אל תחמיצו ארוחת צהריים בפינוקי האוכל של כרמל, מסעדה טריפוליטאית שהיא מוסד, אשר יושבת בשוק ומגישה מגוון מנות מסורתיות של העדה. מכיוון שעם חיליק נכנסנו קודם כל לבדוק את הסירים במטבח עוד לפני שהתיישבנו לשולחן, הזמנו פחות או יותר את כל מה שבישלו שם באותו היום.

השולחן התמלא בהרבה צלחות לאכילה משותפת: מפרום – סנדוויץ' תפוחי אדמה ובשר ברוטב עגבניות טעים שאין כדוגמתו, עסבנה – מעיים ממולאים בחלקי פנים, מצ׳ומה – תבשיל חלקי פנים עם הרבה שום ברוטב עגבניות, מסארן – קיבה ממולאת עם אפונה וטבחה בסלק – בשר ברוטב מנגולד שחור עם שעועית לבנה (זוכרים את הפקיילה של בוארון?). את הרוטב הספגנו טוב-טוב בקוסקוס ובחלה טריה. גם לנו כנראה היתה קיבה שניה לכל הטוב הזה.

כשכבר לא היה לנו יותר מקום בבטן, הוחלט להזמין גם חריימה של פלמידה לבנה. כי אי אפשר לצאת בלי לטעום גם אותה.

במקום תלוי השלט הזה, שלא תתבלבלו:

בדרך חזרה לרכב הבטחנו לעצמנו לחזור לכאן בקרוב, לעשות השלמות, לטעום עוד דברים. אז מי נוסע לשוק נתניה לעשות קניות בשבת הבאה?

מודעות פרסומת
פורסם בקטגוריה אוכל, טיולים, מסעדות, בתי קפה, ברים, מקומות | עם התגים , , , , , , | כתיבת תגובה

אהבה של אמצע השבוע

כידוע, וולנטיינ'ס דיי חל ב-14 בפברואר וחוגגים אותו גם בישראל, אפילו שמדובר בחג נוצרי ויש הטוענים שהוד קדושתו היה בכלל שונא יהודים. אני חוששת שהמועד הזה מזוהה יותר מכל עם סממנים צרכניים-מסחריים (לבבות, ורדים ושוקולד) וככה נכנס לכולנו בדלת האחורית, ללא קשר לאמונה. מבחינתי למה לא לברך על עוד סיבה להגיד "אני אוהב/ת אותך"?

כל השבוע אנו רצים ממשימה אחת למטלה אחרת וכשמגיע הערב אנחנו מתמוטטים. בואו ניכנס למצב רוח רומנטי לקראת יום רביעי השבוע, עם שניים-שלושה מתכונים למנות קלות ומהירות להכנה. זכרו שחלק מהכיף הוא גם להכין יחד את הארוחה.

לערב חגיגי כזה התאמתי למנות יין שמתאים להן בול בפוני, אבל לא כאלה שצריך משכנתא בשבילם.  בשיתוף פעולה עם יקב יכרמל, בחרתי יינות מסדרת Selected, סדרה וותיקה, מוכרת ואהובה כבר קרוב ל-40 שנה, הנמכרת גם בסופרמרקטים במחירים הכי נוחים שיש (כולם ב-25 ש"ח בלבד לצרכן!). בסדרת Selected תמצאו כמה וכמה יינות טובים, כולם מוכנים לשתיה ומתאימים לארוחת ערב של אמצע השבוע, מתוכם בחרתי שניים נהדרים לארוחת האוהבים שלנו, כאלה אפילו עם פקק הברגה קל לפתיחה. לא צריך הרבה לחשוב – הגידו כן!

קציצות סלמון

4 מנות

החומרים

  • 450 גרם פילה סלמון ללא עור
  • 50 גרם חמאה
  • 2 שיני שום קצוות
  • 5 כפות פירורי לחם
  • 1 ביצה
  • 2 כפיות חרדל
  • 2 כפות מיץ לימון
  • עלים מ-2 ענפי בזיליקום
  • 1 בצל ירוק (כולו)
  • מלח, פלפל שחור, קורט צ'ילי פלייקס
  • לטיגון: 3-4 כפות שמן זית
  • להגשה: מיונז איכותי וממרח לימונים כבושים

אופן ההכנה

  1. הכניסו את כל החומרים פרט לשמן הזית למעבד מזון עם להב מתכת וערבבו למחית אחידה (לא יותר מדי).
  2. צרו קציצות בינוניות מהתערובת וטגנו במחבת עם שמן זית, 3-4 דקות מכל צד.
  3. הגישו את הקציצות עם מיונז מעורבב עם ממרח לימונים כבושים (עדיף כזה שהכנתם בעצמכם, אפשר רק עם מיונז אם אין בכלל).

לצד קציצות הסלמון הגישו כרוב ניצנים, שכעת זו העונה שלו. מעט מדי כבוד נותנים לירק הזה לדעתי ורובנו מכירים אותו קפוא בלבד. קפצו על ההזדמנות ללכת לחנות הירקות הקרובה למקום מגוריכם ולהכיר ירק מטריף בטעמו כשהוא טרי.

כרוב ניצנים צלוי בתנור

החומרים

  • כרובי ניצנים
  • שמן זית
  • מלח, פלפל שחור

אופן ההכנה

  1. הורידו בזהירות מעט מהחלק העצי התחתון של כרובי ניצנים וחצו אותם.
  2. הניחו בתבנית מצופה נייר אפיה בשכבה אחת.
  3. מזגו מעל שמן זית, מלח ופלפל שחור והכניסו לתנור שחומם ל-200 מעלות לכ-15 דקות, עד שננעץ מזלג בקלות בירק.
  4. הוציאו מהתנור והניחו על צלחת הגשה.
  5. פזרו מעל לפי הטעם: גרידת לימון, פרוסות שקדים מטוגנות קלות, פרוסות שום או חלמון ביצה כבוש (שהכנתם לפי המתכון מהבלוג)

את הקציצות הורדרדות ילווה, איך לא, יין ורוד. רוזה Selected של יקבי כרמל הוא יין סמוק חצי יבש, קליל, רענן וארומטי, שהופק מענבי זינפנדל. תשמעו, תענוג!

לקינוח אני מגישה לכם טירמיסו תותים עם טוויסט אלכוהולי, כזה מושחת וטעים לערב הרומנטי שלכם. התחילו את ההכנות לארוחת הערב דווקא בקינוח ועד שתגמרו להכין ולאכול את המנה העיקרית, הוא יתייצב במקרר ויהיה מוכן.

הפעם היין מופיע כבר במתכון וכמו שאומרים, יין שמופיע במערכה הראשונה וגו'. מוסקטו מסדרת Selected של יקבי כרמל הוא יין לבן קל המופק מענבי אלכסנדרוני, מתקתק ומוגז בעדינות, בעל אחוז אלכוהול נמוך (5.5%). מבטיחה לכם שלא תוכלו להפסיק לשתות אותו הרבה אחרי שהאוכל ייגמר.

טירמיסו תותים

החומרים לתבנית 15X20 ס"מ

  • 500 גרם תותים
  • 5 כפות סוכר
  • 1 כפית תמצית וניל
  • 250 גרם מסקרפונה
  • 250 גרם שמנת מתוקה
  • 200 גרם בישקוטי
  • 100 מ"ל יין קינוח מתוק (מוסקטו)
  • לקישוט: אבקת סוכר

אופן ההכנה

  1. רסקו בבלנדר יד מחצית מהתותים, עם 2 כפות סוכר ותמצית וניל.
  2. חצו את יתרת התותים לאורכם.
  3. במיקסר ערבלו מסקרפונה ושמנת מתוקה לקצפת מאוד יציבה. הוסיפו עוד 3 כפות סוכר והפסיקו את ההקפצה.
  4. הכינו צלחת רחבה ועמוקה עם היין והתחילו לסדר בתבנית: ראשית טבלו בישקוטים ביין והניחו בתחתית, אח"כ הניחו עם כף מחצית מכמות התותים המרוסקים ואז מרחו על הכל מחצית מקצפת המסקרפונה. הכינו שכבה שניה: בישקוטים, תותים, קצפת.
  5. לסיום הניחו יפה מעל את חצאי התותים שנותרו.
  6. הכניסו למקרר לפחות לשעתיים. הגישו עם אבקת סוכר מעל ומוסקטו ליד.

בתיאבון והרבה לבבות!

 

 

 

 

פורסם בקטגוריה אוכל, חגים, משקאות | עם התגים , , , , , , , , , , , , , | כתיבת תגובה

הזיטי של הסופרנוס

העזר טוען שלא היתה סדרה מצוינת, מורכבת ומעניינת כמו הסופרנוס. מעבר לפושעים ולעבירות (הלגמרי לא קלות), אני זוכרת כמה אוכל סימל בה את כל האהבה והכבוד שאפשר לתת לאדם ואת הפטריוטיות לאוכל האיטלקי של האמא, של האישה ושל המסעדה של המאפיה.

זוכרים את הפרק ההוא שבו בובי, אחד מאנשיו של טוני סופרנו אשר התאבל על מות אשתו קארן, שמר בקנאות על מאפה הזיטי האחרון שהיא הכינה, כאנדרטה של זכרון? לא עזר לבובי, כי ג'ניס, אחותו של  טוני, הפשירה את הזיטי והכריחה אותו להתקדם הלאה.

תהיתי מה היה בו במאפה הזיטי ההוא, שהתגלמו בתוכו כל הניחומים בעולם. אבל למעשה, מה יכול להיות רע במאפה של פסטה? מאפה הזיטי הבשרי הקלאסי מורכב מכדורי בשר ורוטב עגבניות עשיר. בנאפולי מגישים אותו בחתונות, כמנהג של כבוד לכלה (התרגום המילולי של זיטה הוא כלה, באיטלקית).

התחשק לי לנסות דווקא מאפה צמחוני כזה, שיעשה את אותו האפקט, רק עם גבינות. מזל שבדיוק קיבלתי לנסות פסטה מסוג Elicoidali של RUMO שהתחילו למכור כעת בסופרמרקטים. צורת הפסטה דומה לזיטי, קצרה וחלולה באמצע ועוד יש עליה חריצים לאורכה, אשר מאפשרים לרוטב להיצמד טוב יותר אליה.

המתכון מתוך הספר " The Sopranos Family Cookbook", אשר מחייה את הדמויות מהסדרה ומשלב מתכונים וסיפורים שלהן. מאפה הזיטי שלהם עושה שימוש באפונה ובפטריות, אבל אפשר להוסיף ירקות אחרים לפי העדפתכם. אז יאללה, לא מספרת עוד כדי שלא אצטרך להרוג אתכם. רק רומזת שיצא טעים לאללה.

מאפה זיטי צמחוני

  • 1/4 כוס שמן זית
  • 1 בצל לבן גדול, קצוץ
  • 300 גרם פטריות שמפיניון, פרוסות דק
  • 2 שיני שום, קצוצות
  • 2 קופסאות של 800 גרם עגבניות מרוסקות (נשמע הרבה, אבל אין פה טעות)
  • 4 עלי בזיליקום קרועים
  • מלח, פלפל שחור
  • 1 כוס אפונה טריה או קפואה
  • 500 גרם פסטה מסוג זיטי או כל פסטה אחרת קצרה וחלולה
  • 1 כוס (120 גרם) גבינת פרמזן מגוררת
  •  1 כוס (250 גרם) ריקוטה
  • 230 גרם מוצרלה, חתוכה לקוביות

אופן ההכנה

  1. טגנו במחבת גדולה את הבצל בשמן זית עד להזהבה.
  2. הוסיפו את הפטריות ואת השום וערבבו היטב, עוד כ-10 דקות.
  3. הוסיפו גם את העגבניות המרוסקות, הבזיליקום, מלח ופלפל והביאו לרתיחה. הנמיכו את האש ובשלו כחצי שעה.
  4. הוסיפו את גרגרי האפונה למחבת וערבבו.
  5. בשלו את הפסטה בסיר עם הרבה מים עד שהיא אל דנטה, מוצקה ורכה גם יחד לנגיסה.
  6. העבירו את הפסטה לקערה ומזגו לתוכה 3 כוסות מהרוטב ו-3/4 כוס מהפרמזן המגורר.
  7. חממו תנור ל-180 מעלות.
  8. העבירו מחצית מכמות הפסטה לתבנית, הניחו את הריקוטה מעל ומזגו עוד כוס מהרוטב. פזרו מעל את קוביות המוצרלה.
  9. כסו את השכבה התחתונה בשאר הפסטה, הרוטב שנותר והגבינה המגוררת.
  10. כסו את התבנית ברדיד אלומיניום והכניסו לתנור ל-45 דקות.
  11. הורידו את הכיסוי ואפו עוד 15-30 דקות, עד שהרוטב מבעבע.
  12. הוציאו את התבנית מהתנור ותנו למאפה לעמוד בחוץ כ-15 דקות לפני להגשה, כדי שיתייצב.

בתיאבון!

 

 

פורסם בקטגוריה אוכל, ספרים | עם התגים , , , | כתיבת תגובה

חלמונים כבושים

כבר כמה זמן שהולכת איתי בראש תמונה של חלמונים כבושים שראיתי, עם הצבע הצהוב הכי זרחני שאפשר. המילה "כבוש" מבלבלת כי עושה לנו אסוציאציה של מלפפונים או זיתים, אבל הרי כל תהליך של שימור במלח או סוכר נקרא כך מראשית ההיסטוריה הקולינרית. אנו מכירים סלמון כבוש וקורנביף בקר שנכבשים וגם במקרה הזה, מדובר על חלמוני ביצים שישבו באמבטיית מלח וסוכר כמה ימים.

אבל תשאלו, למה בכלל לכבוש חלמונים? ראשית, זהו סוג של תיבול עוצמתי למנה, כמו למשל גירוד של קליפת לימון או בוטרגו ואפילו פרמזן. שנית, בגלל הצבע היפהפה, כי אנחנו אוכלים גם בעיניים. שלישית, אם הכנתם מרנג, תוכלו לעשות שימוש בחלמונים למטרה טובה ולא לזרוק אותם.

תהליך הכבישה של החלמונים מוציא מהם את המים, מקשה אותם ומביא לריכוז גבוה של שומן וטעם. נסו לגרד חלמונים כבושים מעל פסטה חמה, מרק סמיך או ירקות צלויים. בעצם על מה לא? אפילו טוסט עם חמאה יגיד תודה. החלמונים יעניקו לו טעם אומאמי עשירים, מן מתיקות ומליחות גם יחד.

מתכון שהוא ממש בועז-קלי-קלות, מעט מאוד מרכיבים. תנו לאמא טבע לעשות לכם את העבודה ואז גשו לשולחן וגרדו לאורחים שלכם חלמוני ביצה כבושים מעל המנה שהגשתם. הכי הרבה טקס בישבן, לא?

חלמונים כבושים

החומרים

  • 4 ביצים
  • 250 גר מלח דק
  • 250 גרם סוכר

אופן ההכנה

  1. ערבבו בקערה את הסוכר והמלח לתערובת אחידה.
  2. העבירו מחצית מהכמות לקופסה שטוחה וצרו בה 4 שקעים.
  3. הפרידו את החלמונים מהחלבונים, אחד אחד.
  4. העבירו כל חלמון בזהירות לשקע שלו מעל תערובת המלח והסוכר.
  5. כסו את כל החלמונים בתערובת המלח והסוכר שנותרה בזהירות.
  6. סגרו את הקופסה והכניסו למקרר ל-6 ימים (אפשר גם 5 או 7, אל תתקטננו).
  7. בינתיים, הכינו מרנג מהחלבונים, כי למה לזרוק? זה הזמן לפבלובה תותים (ראו למטה).
  8. לאחר 6 ימים, הוציאו את קופסת החלמונים מהמקרר והוציאו בזהירות את החלמונים שהתקשו.
  9. נקו את החלמונים מעט בידיים ואפשר לתת להם רחיצה מהירה ועדינה תחת ברז המים, כדי להסיר את כל המלח והסוכר שנדבקו. הניחו אותם על נייר סופג.
  10. אפשר לסיים את התמכון פה, אבל לתוספת קושי וריכוז, הניחו את החלמונים על נייר אפיה והכניסו לתנור שחומם מראש ל-90 מעלות לחצי שעה.
  11. הוציאו את החלמונים, צננו אותם והעבירו לקופסה אטומה. שמרו במקרר עד לשימוש. אחר כך תודו לי.

בתיאבון!

נשארו לכם חלבונים? הכי קל להכין מהם מרנג אחד גדול, כי הרי אנחנו שונאים לזרוק.

מיני-מתכון: מקציפים חלבונים וכשהם הופכים ללבנים, מוסיפים להם בהדרגה סוכר בכמות כפולה מזו של החלבונים (כן, תשקלו את החלבונים לפני ההקצפה). מקציפים כ-10 דקות, עד לקבלת קצף סמיך מאוד. מוסיפים לקצף כפית חומץ ו-2 כפיות קורנפלור ומערבבים רק לאיחוד. מעבירים לתבנית מכוסה נייר אפיה ויוצרים עיגול קצף, עם שקע רחב באמצע. מכניסים לתנור שחומם ל-140 מעלות לכשעה וחצי. המרנג צריך להישאר בהיר מאוד, קשה למגע והוא מתנתק בקלות מנייר האפיה.

מקציפים 2 שמנת מתוקה לקצפת עם טיפונת סוכר. מורחים אותה מעל המרנג לאחר שהתקרר לגמרי. מסדרים מעל חצאי תותים, מפזרים עוד קצת אבקת סוכר ומגישים. מומלץ להכין ממש סמוך לארוחה, כי שהייה במקרר מכניסה לפבלובה לחות שלא נרצה בה. מגישים עם כפות, כי ברגע שמתחילים, המראות קשים והטעמים ממכרים.

השוונץ:

מה הביטלס חשבו (או מה עישנו) כשכתבו את השיר הזה?…

I am the egg man
They are the egg men
I am the walrus
Goo goo g'joob

 

פורסם בקטגוריה אוכל | עם התגים | תגובה אחת

עוגיות לאהבה ולרצח

יש תקופות לספרים רציניים ויש תקופות לספרים קלילים. הן בדרך כלל באות זו אחרי זו, כסוג של מתח וההפוגה לאחרי מכן. הספרים הקלילים מדרבנים אותי לקרוא בתקופה שלא מתחשק או כבד מדי לקרוא ספרים רציניים יותר.

ספר כזה, שקראתי בנשימה אחת, הוא "מתכונים לאהבה ולרצח" מאת סאלי אנדרו (יצא לאור בהוצאת כנרת זמורה ביתן, בתרגומה של יעל אכמון). לקחתי אותו באופן כמעט פבלובי מהמדף בחנות הספרים, כי כל מה שיש לו נגיעה לאוכל מצית אצלי סקרנות אבל חששתי שהעלילה לא תהיה מספיק מעניינת וכי האוכל יישאר סוג של גימיק אופנתי ותו לא. כמה טוב שהתבדיתי.

מדובר בספר חמוד עם עלילה בלשית המתרחשת בדרום אפריקה. אפשר ממש לדמיין את הנופים המקומיים ולהבין מעט יותר את היחסים בין לבנים לשחורים דרך התיאורים בספר, אשר עושה שימוש גם במילים בניב המקומי. אם אהבתם את סדרת הספרים "סוכנות הבלשיות מספר 1" מאת אלכסנדר מק'קול סמית, תהנו מהאווירה הדרום האפריקאית גם בספר הזה. בדומה לו, גם כאן הגיבורות הראשיות הן נשים המתמודדות עם עולם גברי קשוח.

במרכז העלילה טאני (דודה) מריה, אישה דרום אפריקאית שמתגוררת לבדה בבית, לאחר שבעלה האלים נפטר. היא אוהבת מאוד לבשל ויש לה טור עצות בעניני אהבה בליווי מתכונים בעיתון המקומי. אופרה ווינפרי שהמליצה על הספר כתבה על הגיבורה שיש לה "לב ממרשמלו ואף לפענוח פשעים".

באחד הימים מריה מקבלת מכתב מאישה שמבקשת את עזרתה מכיווון שבעלה אלים כלפיה. הגיבורה מזדהה עם הכותבת בגלל עברן המשותף, אלא שמסתבר לה לאחר זמן קצר שהיא נרצחת. החשודים המיידיים ברצח הם הבעל האלים וחברתה הקרובה, שהיתה מאוהבת בה. המשטרה חוקרת את הפרשה ובמקביל חוקרות אותה גם מריה ושתי חברותיה מהעיתון. עם התפתחות העלילה מתחיל גם סיפור אהבה בין מריה לבלש המשטרה, הנק קנמייר.

לאוכל תפקיד מרכזי בספר בכמה רבדים. ראשית הוא משמש דרך להגיע לליבם של אנשים בעצות שנותנת מריה לקוראיה. שנית, הוא סוג של נחמה ודרך להביע אהבה בחייה הפרטיים. ולבסוף, זהו אמצעי לדובב אנשים לשוחח עימה בתפקידה כעיתונאית חוקרת וכבלשית. בסופו של הספר מופיעים מתכונים לכמה מהמנות המוזכרות בו. היייתי חייבת לנסות ולבדוק אותם אז גם אני, כמו מריה, נכנסתי למטבח.

הייתי חייבת לבדוק את העוגיות שהוזכרו מספר רב של פעמים לאורכו של הספר, ראסקס מוזלי וריוויון. מדובר בסוג של עוגיות מנדלברויט, הנאפות בשני שלבים, ראשית כעוגה ואז מתייבשות כעוגיות. רשימת החומרים נראית אולי מפחידה אבל ההכנה קלה, גם אם ארוכה (את רוב העבודה עושה תנור האפיה). אני השתמשתי במחצית מהכמויות ויצא מצוין. עוגיות לתה, קפה או שוקו, לשמור בקופסה לגשם הקרוב.

ראסקס מוזלי וריוויון (South African Rusks)

  • 1 ק"ג קמח עוגה
  • 1/4 כוס אבקת אפיה (40 גרם)
  • 4 כפיות מלח
  • 1-1/2 כוסות מוזלי קלוי (200 גרם)
  • 1 כוס כמעט מלאה של צימוקים, רצוי סולטנה (100 גרם)
  • 1 כוס תפוחים מיובשים קצוצים (75 גרם)
  • 1-1/4 כוסות גרעיני חמניה (170 גרם)
  • 1/2 כוס קוקוס טחון (40 גרם)
  • 1/4 כוס זרעי פשתן (35 גרם)
  • 1/4 כוס זרעי שומשום (35 גרם)
  • 1/4 כוס גרעיני דלעת (30 גרם)
  • 2 כוסות סוכר חום (400 גרם)
  • 3 ביצים גדולות
  • 2 כוסות ריוויון
  • 500 גרם חמאה מומסת

אופן ההכנה

  1. חממו מראש את התנור ל-180 מעלות ושמנו ארבע תבניות אינגליש קיק או תבנית אחת של 30X40 ס"מ.
  2. ערבבו את כל המרכיבים היבשים.
  3. טרפו את הביצים וערבבו פנימה את הריוויון והחמאה המומסת. הוסיפו למרכיבים היבשים וערבבו היטב.
  4. שפכו את התערובת באמצעות כף אל התבנית או התבניות (עד גובה 3 ס"מ) ואפו במשך 45 דקות.
  5. השאירו להצטנן מעט לפני שתהפכו על רשת והניחו להצטנן לחלוטין.
  6. חתכו למלבנים ברוחב כ-2 ס"מ אם השתמשתם בתניות אינגליש קיק או 3X4 ס"מ אם השתמשתם בתבנית גדולה או בגודל אחר שאתם מעדיפים. יבשו בתנור בטמפרטורה של 80-100 מעלות למשך 4-6 שעות, עד שהראסקס קשים ויבשים.
  7. אחסנו בכלי אטום לאוויר.
  8. טבלו את הראסקס בקפה כמו ביסקוויטים, עד שהם רכים וטעימים.

בתיאבון!

השוונץ:

"מתכונים לאהבה ולרצח" יצא לאור בדרום אפריקה בשנת 2015. מסתבר שסאלי אנדרו הוציאה לאור השנה את ספר התעלומה השני מסדרת טאני מריה, "המכונאי השטני". כל מה שנותר לנו הוא להמתין לתרגומו לעברית.

פורסם בקטגוריה אוכל, ספרים | עם התגים , , , , | כתיבת תגובה

לא קופאים על השמרים גם בחג המולד

פריז הקרה מקושטת כולה בשרשראות של נורות צבעוניות המבשרות ברחובות את בואו של חג המולד, חלונות הראווה של החנויות מתחרים זה בזה מי מקושט יותר וכל האווירה מרגשת.

לכבוד חג המולד גם האתרים והבלוגים ברשת חגיגיים ומלאים בהמלצות למאכלי החג. בשר צלוי, עוגת פירות, שמפניה ועוד מאכלים שמכינים פעם בשנה. בצפון צרפת ובבלגיה נהוג לאכול בחג Cougnou, לחמניית בריוש מתוקה המכונה גם "הלחם של ישו" ושצורתה באה להזכיר תינוק עטוף, משה בתיבה סטייל, רק עם ישו…

כשמזכירים שמרים, אני נקראת אל הדגל ומתייצבת במטבח. על אחת כמה וכמה כשמדובר בחגיגה של חמאה שמעניקה למאפה רכות מפתה. נהוג להוסיף ללחמניה הזו צימוקים ופניני סוכר, אבל אפשר בהחלט לגוון עם שוקולד צ'יפס או חמוציות. כשומרת מסורת ידועה, הכנתי את לחמניית הבריוש ליום ההולדת של ישו בלי שינויים. ילדים יטבלו אותה בשוקו חם; אני שידכתי לה מבעבע, כי אם כבר חגיגית אז עד הסוף.

Cougnou – בריוש צימוקים ופניני סוכר

4 יחידות

החומרים

  • 180 מ"ל חלב פושר
  • 11 גרם שמרים יבשים
  • 500 גרם קמח לבן
  • 80 גרם סוכר לבן
  • 1/2 כפית מלח
  • 100 גרם חמאה, חתוכה לקוביות קטנות
  • 2 ביצים
  • 60 גרם צימוקים כהים
  • חלמון ביצה להברשה
  • 15-20 גרם פניני סוכר (להשיג בחנויות מתמחות)

פפפ

אופן ההכנה

  1. מזגו חלב פושר לקערת מיקסר עם וו לישה ופזרו מעל את השמרים. הניחו לכמה דקות לתסיסה.
  2. הוסיפו לקערה קמח, סוכר ומלח והתחילו ללוש במהירות איטית.
  3. הוסיפו גם חמאה וביצים ולושו עוד כ-10 דקות במהירות בינונית עד שמתקבל בצק גמיש ורך.
  4. צרו כדור מהבצק ותנו לו לנוח בקערה, מכוסה בניילון נצמד, כשעה, עד להכפלת נפחו (בחורף אפשר גם שעה וחצי).
  5. חלקו את הבצק ל-4 יחידות, שטחו כל אחת מהן ופזרו צימוקים עליה. כדררו את הבצק לכדור עם הצימוקים בתוכו.
  6. חלקו כל כדור בצק לשני חלקים 2/3-1/3 ואת החלק הקטן חלקו שוב לשני חלקים שווים.
  7. את כדור הבצק הגדול גלגלו לגליל ואת השניים הקטנים לכדורים, אותם הצמידו משני צידי הגליל המרוחקים יותר.
  8. כסו שוב את הבצקים בניילון נצמד ותנו להם לתפוח כ-45 דקות נוספות.
  9. הברישו את הבצקים בחלמון ביצה ופזרו מעל את פניני הסוכר.
  10. הכניסו לתנור שחומם מראש ל-180 מעלות ל-25-30 דקות, עד להזהבה.
  11. מאפי שמרים הכי טעים לאכול כשהם טריים, אז מומלץ לצרוך מיד או לפחות באותו היום. אם מתחשק לכם להשאיר ליום שאחרי, כדאי להכניס לתנור חם לכמה דקות לפני שאוכלים.

בתיאבון!

 השוונץ:

מחפשים מבעבע לחגוג איתו את סיום שנת 2017? ירדן בלאן דה בלאן 2009 של יקב רמת הגולן עושה לכם את העבודה ובגדול. מבעבע יבש ואלגנטי, עם חמיצות עדינה והרבה רעננות. עם לא פחות מזה נתחיל את שנת 2018!

פורסם בקטגוריה אוכל, חגים, חו"ל, משקאות | עם התגים , , , , , , | כתיבת תגובה

פרפרנית, הגרגרנית מתארחת ב"פריזאית"

"פריזאית", האישה עם הבלוג הנהדר לאוהבי פריז באשר הם, הציעה לי לכתוב על חמש חוויות נעימות וטעימות מביקורי האחרון בפריז. כבוד גדול! היה קשה לבחור, אבל הנה כמה המלצות שוות במיוחד שיעשו לכם חשק לקנות כרטיס טיסה, גם בדצמבר.

– –

לפני 20 שנה חזרתי מפריז לאחר שגרתי בה כמה שנים. משהו בה נשאר בי, כנראה לתמיד. פרנקופיליה היא כמו החתמה, שהרי מאז חזרתי לפריז עשרות פעמים ולעולם אינני שבעה. אני תמיד מתרגשת לקראתה, כמו שפוגשים בן משפחה אהוב.

ואם אפשר להיתלות באילנות גבוהים: "סופרים צריכים שיהיו להם שתי ארצות, זו שהם שייכים אליה וזו שהם חיים בה באמת. זו השנייה היא רומנטית, היא נפרדת מהם עצמם, היא אינה אמיתית אבל היא באמת קיימת" (גרטרוד שטיין, פריז, צרפת).

לפני שאני מגיעה לפריז אני מתכננת ומתכוננת לקראת המקומות בהם אבקר. ברור שאני חייבת להגיע לאלה הקבועים, שהם כמו בית שני עבורי; לקפה מתחת למלון, שם יודעים איך אני אוהבת את הקפה והטארטין שלי בבוקר; לשוק הקרוב דרכו אני מגיעה אל הרחוב המוליך אל הסיין. ומנגד, משתוקקת להכיר מקומות חדשים ולהפתיע את עצמי גם בפריז המתחדשת.

אני משתפת אתכם בכמה המלצות מהנסיעה האחרונה. סעו אליה בשניים לסוף שבוע רומנטי, ברביעייה למפגש חברים וגם לבד, לגילויים מסעירים עליכם ועל העיר.

Bistro Paul Bert

ביסטרו בן כ-30 שנה, המציע את הקולינריה הצרפתית הוותיקה במיטבה. נכנסנו אליו ביום בו התחיל השלג הראשון בחורף לרדת והוא שימש לנו מקום מפלט. הביסטרו ממוקם במה שהיה לפניו Boucherie (קצב) ומקררי הבשר שלה משמשים כיום את הביסטרו לקירור בקבוקי יין. הביסטרו הזה אהוב על רבים כי השף שלו משתמש בחומרי גלם טריים ועונתיים ישר משוק אליגרה הסמוך והוא גם חובב יין. לא צריך הרבה יותר מזה.

הארוחה נפתחת בגוז'ר, אותן פחזניות גבינה חמודות, שמוגשות לשולחן לכל סועד עוד טרם הגיע האוכל. אפשר להזמין ארוחה עסקית בצהריים במחיר מופחת או לבחור מנות מהתפריט השלם. בואו נגיד שאם אתם שם, מומלץ להזמין את הביצים העלומות ביין אדום וציר בקר, מנה צרפתית קלאסית ולנגב בהרבה לחם את הרוטב. ולקינוח – סופלה גראנד מרנייה גדול, שמתחשק להיכנס לתוכו וללקק את הדפנות.

18 rue Paul Bert, 75011

L'Ami Jean

מסעדה קטנה מלאת אווירה של שף עם אגו גדול והרבה יחסי ציבור, אשר מציעה מנות צרפתיות מסורתיות בחותם אישי. לשף Stéphane Jégo כבוד גדול לחומרי הגלם ואהבה גדולה למשרים אלכוהוליים, שמעשירים את טעמו של הבשר ומרככים אותו. אה, ועוד משהו – בניגוד לדימוי, פה מגישים מנות גדולות ממש. אפילו גרגרנים כמונו לא הצליחו לסיים מהצלחת, אז אני ממליצה להזמין בעדינות.

לפתיחה חזות שליו קטנטנים צלויים עם ערמונים, אנדיב עם סרדין מצופים ז'מבון ואפויים בתנור וריזוטו סרטנים ולעיקריות ארנבת שהושרתה בקלבדוס כמה ימים או חזיר הבר שהושרה ביין לפני הבישול. והפירה! קשה לדעת אם בפירה היו יותר תפוחי אדמה או יותר חמאה (אני אומרת חמאה). חייבים להשאיר פה מקום לקינוח. הזמנו מנה מרעננת של קלמנטינה צלויה עם קציפת לימון ומרנג וכן את קינוח האורז בחלב המפורסם של המקום עם תוספת של פיסטוקים וקרמל. לאכול ולהתעלף.

אם תרצו להכין בבית, הנה המתכון לקינוח האורז בחלב המיוחד הזה

לאוהבי הקולינריה מומלץ להעמיק במשנה הקולינרית של השף באתר המסעדה.

27 rue Malar, 75007

Le Clown Bar

גילוי חדש מהפעם האחרונה – בר יין חמוד עם האוכל הכי מרגש ומפתיע שהיה לי לאחרונה. חובה להזמין מקום – הנה אמרתי את זה כבר בהתחלה. הבר הזה ממוקם אמנם במבנה היסטורי עם תקרה משגעת וציורי ליצנים, אבל השף הוא יפני וצעיר והמטבח מתנהל בשקט ועם המון יצירתיות.

כמו במסעדת Saturne של אותם הבעלים, גם פה תוכלו ליהנות מאוכל מעולה המוגש בצורה יפהפיה ומינימליסטית על הצלחת: קוקי סן ז'אק נאות מונחות בתוך צדפה עם ריקוטה מעושנת מגורדת מעל, פיסות מקרל נא המוגש על קרם אגוזים, חמון איבריקו, פרוסות דקות של בטן חזיר כבושה וסרדינים בטמפורה שחורה עם רוטב פלפלים. את כל אלה ליוו יינות מצוינים מקומיים שהתאימו למנות.

114 Rue Amelot, 75011

יקב בפריז – Clos Montmartre

קשה להמעיט בחשיבות היין בקולינריה הצרפתית וכולם יודעים להגיד בורדו, בורגון ולואר. אבל מי ידע שפריז היתה מכוסה כרמים? מסתבר שכבר לפני 2,000 שנה גידלו בה ענבים ליין. עם התפשטות העיר עם כבישים ובניינים, הלכו היקבים והתמעטו. למרבה ההפתעה, נשארו עד היום בפריז 8 יקבים קטנים, אשר שייכים לעירייה.

ביקרתי ביקב Clos Montmartre אשר התחיל לפעול באזור כשהמונמרטר היה עדיין כפר קטן מחוץ לעיר הגדולה. ליקב הזה סיפור מעניין שכן הוא הוקם ע"י האמנים תושבי הרובע ועד היום מהווה מקור גאווה להם, גם אם היין המיוצר אינו ממש מהמשובחים. במקור היקב הכיל 27 זני ענבים ב-2 הדונם שלו (!!) אבל היום גדלים בו שניים בלבד – פינו נואר וגמאי. בקבוקי היין, המעוטרים בתוויות פרי ידם של האמנים תושבי המקום, מוצעים למכירה פומבית כתרומה מדי שנה. אפשר לבקר ביקב רק בסיורים מאורגנים מראש, בהדרכתה של נשיאת העמותה של היקב. אני השתתפתי בסיור באנגלית של Paris Wine Walks.

Rue des Saules, 75018

תערוכות בפריז

פריז מציעה תמיד תערוכות אמנות מופלאות. יש לי חיבה מיוחדת לתערוכות נושאיות, אשר מעמיקות בתחום מסוים ומרחיבות את הידע וההקשרים ההיסטוריים והתרבותיים. תערוכה נהדרת כזו, אשר מוצגת כרגע בפונדסיון לואי ויטון, היא Etre Moderne: Le MOMA a Paris אשר מביאה לראשונה לפריז אוסף יצירות משמעותי מהמוזיאון לאמנות מודרנית בניו יורק.

התערוכה סוקרת את התפתחות האמנות המודרנית בעולם, דרך 200 יצירות המייצגות תקופות שונות של המוזיאון, מאז היווסדו בשנת 1929. התערוכה הראשונה הציגה למבקרים את סזאן וגוגן ומאז הוצגו בה אמנות אבסטרקטית, מינימאליזם ופופ-ארט. עם השנים התפתח המוזיאון גם לתחומי אמנות נוספים כמו צילום, וידיאו, ארכיטקטורה, מוזיקה, עיצוב ועוד.

הבניין של המוזיאון, אשר תוכנן ע"י פרנק גרי וממוקם ביער בולון (למעשה מחוץ לפריז), מצדיק ביקור בפני עצמו.

התערוכה מוצגת עד 5 במרץ, 2018.

8, Avenue du Mahatma Gandhi, Bois de Boulogne 75116

– –

לעוד תמונות מעוררות השראה מהטיול הזה, אתם מומנים להיכנס ולעקוב אחרי דף האינסטגרם של הגרגרנית.

פורסם בקטגוריה אוכל, אמנות, חו"ל, טיולים, מסעדות, בתי קפה, ברים, מקומות | עם התגים , , , , , , | כתיבת תגובה