איזה כיף לצאת לחופשה. עוד יותר כיף לטוס לחופשה בחו"ל. ואפילו עוד יותר כיף כשמדובר בביקור באמסטרדם.
יש משהו נעים בעיר הזו שהיא כמו כפר בתוך עיר. היא לא מאיימת בגודל שלה, יש בה הרבה פארקים והשיחוק הגדול הוא התעלות המשתלבות ברחובותיה. לא רק שהן יפהפיות והופכות אותה ממש לגלויה חיה, אלא שהן גם מקררות את האוויר, יתרון עצום בקיץ הזה. 
הנה מספר המלצות מביקורנו זה. הברורה מאליה היא לטייל ברגל, ללכת לאיבוד ברחובות הקטנים בין לבין התעלות ולקנא קנאה עזה בתושבי העיר. התלהבתי מאוד מהגינון שלהם – בכניסה של כל בית תמצאו אדניות ועציצים של פרחים, כמה יופי בעיניים!
עוד המלצה – שכרו אופניים, כי פה רוכבי האופניים הם השולטים בכביש. הארץ שטוחה אז קל לרכוב, לא צריך להסתבך עם שכירת אוטו ורואים את העיר מנקודת מבט קצת אחרת.
נהננו מאוד מביקור במוזיאון סטדליק (Stedelijk), מוזיאון לאמנות מודרנית. יש בו כמה קומות, עם יצירות קבועות ומתחלפות. בתערוכה המעלפת של Studio Drift מציגים אובייקטים ופסלים עם טונות של יצירתיות, כמו למשל מנורות נעות שנפתחות ונסגרות כמו פרחים יפהפיים, מנורות אחרות שמורכבות מה"סבא" של הסביונים שהורכבו עליהן ועוד. יש בעבודות שלהם משהו מדיטטיבי, מהמם ביופיו וסוחף.
אחרי כל זה, ברור לי שאתם ממתינים להמלצות קולינריות. אז יש את הקלאסיקות ההולנדיות המפורסמות – הרינג וצ'יפס. אבל מה עוד? 
ההולנדים שכבשו את אינדונזיה, הביאו אליהם גם את האוכל יחד עם האנשים. תוכלו לגלות מסעדות אינדונזיות רבות הפזורות בעיר. המאכל המפורסם ביותר הוא "שולחן אורז" (rijsttafel). יחד עם קערת אורז מאודה וקערת אורז מטוגן תקבלו מבחר צלוחיות עם טעימות מהמטבח האינדונזי – ירקות, בשר, עוף ודגים, ברמות חריפות שונות. אז זהו, אם אתם ממש לא אוכלים חריף, גם ה"לא חריף" שלהם הוא פיקנטי. לאוהבי החריף מדובר בהנאה ובטעמים שונים ומעניינים. אנחנו דגמנו את זה של מסעדת Tempo Doeloe, עליה המליץ אנתוני בורדיין הי"ד. 
מסעדה מתוקה לארוחת בוקר היא The Avocado Show, אשר מגישה מנות עם… ניחשתם נכון. טוסט אבוקדו, אגס בנדיקט עם בייקון או סלמון ואבוקדו ואפילו פנקייק ומייפל עם אבוקדו. לאוהבי הפרי שמתגעגעים אליו נואשות בקיץ הישראלי, זו הנאה אמיתית. 
אם בקיץ עסקינן, ובישראל בפרט, פירות ים הוא עוד עניין לגעגועים. The Seafood Bar היא רשת מסעדות משפחתית עם ארבעה סניפים אשר מתמחה בפירות ים טריים. מי שאוהב (אני!) יהנה ממגשי שרימפס, צדפות, סרטנים, שבלולים ושאר שרצים, נאים או צלויים, מוגשים עם הסכו"ם המתאים לעבודה. בסוף הארוחה השולחן נראה כמו הצרות שלי, אבל הכל היה טעים ברמות.
המסעדה שהכי אהבנו, היהלום שבכתר המלך ההולנדי וילם-אלכסנדר, היתה Breda. היא קרויה על שם עיר בדרום הולנד, ממנה הגיעו הבעלים והיא מגישה אוכל הולנדי-בינלאומי מודרני, עם משעשעי חיך, תפריט יין גדול וכל הטקס, אבל יושבים לשולחנות עץ ליד התעלה בשיא הנינוחות.
מנות כמו הרינג בין פרוסות דקות של קולורבי על פירה כרובית, בשר טלה רך שהוגש על מחית ארטישוק עם פיסות ארטישוק ולקינוח קרם דובדבנים ופנה קוטה וניל עם סורבה סלק, דובדבנים טריים וקראמבל תה ורדים. ועוד משעשע חיך של גספצ'ו ירוק להתחלה ושל גבינת עיזים ודבש ושזיף מיראבל לפני הקינוח. ברור שיין לבן צונן ונהדר שלגמנו עם כל הטוב הזה. מה עוד צריך האדם בחייו? לכו בצהריים ותשלמו חצי מחיר. תענוג! 
אתם בעיר בשבת? לכו לאחד השווקים היומיים, עם דוכנים שעושים חשק לקנות ולבשל. תמצאו שם בין היתר Poffertjes – מיני-פנקייקים עגלגלים ונהדרים. אל תטביעו אותם בשוקולד או בקצפת, אלא אכלו אותם כמו ההולנדים – עם אבקת סוכר ותועפות חמאה. אוי שזה טוב.
ומה תביאו חזרה הביתה? ברור שגבינת גאודה (חאודה בהולנדית), עדיף כזו שקניתם בשוק. יש הרבה סוגים וטעמים, בחרו מה שאתם אוהבים. אני גם מאוד מחבבת את המטבלים האינדונזיים אז רכשתי לי סמבל עם צ'ילי חמצמץ במעדניה אינדונזית בעיר. בשדה התעופה תוכלו לקנות הרינג מצונן בקופסה טרמית.
השוונץ:
בכל עיר שאני נוסעת אליה אני מבררת על סיורי האוכל שמתקיימים בה, כי אין כמו המקומיים לגלות את הסודות הפחות תיירותיים והיותר אותנטיים. אם אתם עם ילדים, נוח יותר להשתתף בסיור כזה בעברית.
Streat Bites הוא הסיור של ענבל וגיא, שני פודיז שהם זוג בחיים, גרים בעיר ואוהבים את האוכל שלה. צעדנו לאורכו של שוק Albert Cuyp, השוק הגדול ביותר באירופה שנמצא באמסטרדם. טעמנו מעדנים אינדונזים וסורינאמים, אכלנו גבינות, ראינו איך מפלטים הרינג, כיצד מכינים ואפלים הולנדיים (stroopwafel) וכמובן שאכלנו צ'יפס כמו שההולנדים אוכלים אותו – עם מיונז, בצל חי ורוטב סאטה בוטנים. אם אתם מתכננים טיול לעיר, לא תרצו להפסיד את הסיור הזה. בואו רעבים!
הגרגרנית 