זכרונות מחדר אוכל

כמה מהזכרונות הנעימים שלי כילדה כרוכים בנסיעות בשבתות לקיבוץ, לבקר את הדודה. הביקור כלל ארוחת צהריים בחדר האוכל ולאחר מכן פיצוח אגוזי פקאן שנפלו מהעץ ואכילת פג'ויות ב"חדר". אחותי ואני היינו מתחרות מי יכולה לאכול כמה שיותר קעריות מרק עוף. קשה שלא לחשוב היום, עד כמה משובח יכול היה להיות אותו מרק, בטח עם הצבע הצהוב הזרחני שליווה אותו. היה לו כנראה את הקסם הזה, ששום עובדה מדעית לא יכולה לנצח.

אהבתי מאוד להתבונן במסוע עליו מניחים אחרי האוכל את הכלים המלוכלכים ולדמיין מה קורה איתם הלאה. והיו כמובן הברזים עם המים הקרים והסודה שהיו אטרקציה. בכלל, קשה היה לי להבין איך זה שהוריי, שחיו בקיבוץ בצעירותם תקופה מסוימת (לפני שהייתי בתכנון), עזבו אותו. הרי זו יכולה היתה להיות אני, הילדה השזופה עם השיער הבלונדיני-מקלות שקופצת לבריכה התכולה ושוחה חתירה, כפי שמעולם לא ידעתי לשחות. או זו שרוכבת בקיבוץ באופנים או משתוללת על הדשא המרכזי.

גם היום, שנים לאחר שדודתי נפטרה, אני לא מוותרת על האזכרה השנתית שאנו עורכים לה. כשנכנסים בפתח הקיבוץ הגוף מרגיש את השינוי. אני יודעת שיש עוד הרבה אנשים בעלי רגשות עזים כלפי הקיבוץ, כלפי הלינה המשותפת או התורנויות בחדר האוכל. אחרת, קשה להסביר את הרגשות שהתפרצו בתערוכה "חדר האוכל כמשל" שהוצגה לפני שנתיים במוזיאון ארץ ישראל. אנשים תלו פתקים על לוח המודעות שהוצב שם, לוח שדומים לו תלויים בכניסה להרבה חדרי אוכל קיבוציים. והפתקים הללו מתארים תחושות קיצוניות, החל בגעגועים עזים וכלה בשנאה יוקדת שלא פסקה כל השנים.

גם סיגלית לנדאו, אמנית שאני מאוד אוהבת, הציגה בתערוכתה "חדר אוכל" מכונה לשטיפת כלים, בלי כלים, בלי מים וללא מסלול קבוע מראש. מכונת הכלים הקיבוצית, כמו חדר האוכל, היא סמל עבור הרבה אנשים, גם כיום, לאחר שהקיבוצים הופרטו ורבים הפכו לישובים קהילתיים. ואולי זה אנחנו, המתגעגעים למשהו שהיה ולא יחזור עוד לעולם.

צילום: יח"צ

כל ההקדמה הזו נועדה להסביר מדוע התרגשתי כשקיבלתי את הספר "חדרוכל" שהוציאו אסי חיים ועופר ורדי, בהוצאת Lunchbox. כותרת המשנה שלו היא "סיפורים / מתכונים / קיבוץ". בחוכמה הם הביאו את כל אלה ולא את המתכונים בלבד.

כי הרי מאחורי כל מתכון יש סיפור, יש דמות מיתולוגית ויש סיפור היסטורי מנומק. הרי בתוך ארוחת הצהריים או הערב הידועה מראש בחדר האוכל לא היה הרבה מקום ליציאה מהקבוע או מהתקציב. ובכל זאת: "העוף שהוצנח ב-1948 מעל קיבוץ חצרים צור והגיע למקום הלא נכון, ההפגזות הסוריות לעבר בריכות הדגים של קיבוץ דן שהביאו לסעודת שחיתות בצל הפגזים, הגעגועים לבית אבא בארצות רחוקות שהפכו לעוגות ולמרקים, חדרי האוכל והמאפיות שהתפצלו לאיחוד ולמאוחד". נדמה שכל אלה הם שיקוף לא רק של הקיבוץ באותה תקופה, אלא של המדינה כולה.

ולא אסיים כאן את המלצתי החגיגית על הספר הזה, שיכול להיות מתנה נהדרת לחג (כי הגעגועים למה שהיה ולא יהיה עוד הולכים טוב עם הצימעס), בלי לשתף אתכם במתכון. אני בחרתי בזה של הפשטידה המתוקה, שהיא למעשה עוגת גבינה ללא קלתית. הרבה לפני חג השבועות כדאי לכם לאפות אותה. יש בה ניחומים בדיוק מהסוג המתאים למצבנו, למה שהיינו ולמה שהפכנו להיות. ההערות שלי בסוגריים.

צילום: "הגרגרנית"

פשטידה מתוקה (מתכון מקיבוץ רבדים)

ל-4 תבניות אינגליש קייק (אפשר גם בתבנית אחת)

מה צריכים

• 1 ק"ג גבינה לבנה לבנה 9%
• 10 ביצים מופרדות
• 2 כפיות תמצית וניל
• 1 כוס (120 גרם) קורנפלור
• 3/4 כוס (150 גרם) סוכר
• שמן לשימון התבניות (נו באמת. ברור שחמאה)

מה עושים

1. מחממים תנור ל-200 מעלות ומשמנים את התבניות.
2. בקערה גדולה מערבבים את הגבינה הלבנה ואת החלמונים.
3. מוסיפים את תמצית הוניל ואת הקורנפלור ומערבבים היטב.
4. את החלבונים מקציפים עם הסוכר לקצף יציב. מקפלים בעדינות לתערובת הגבינה.
5. יוצקים את התערובת לתבניות ואופים במשך כ-30 דקות עד שמשחים. מנמיכים את חום התנור ל-100 מעלות ואופים במשך כ-30 דקות נוספות.

בתיאבון!

השוונץ:

• יש עוד עניין קטן, אפילו קטנוני. על הכריכה הקדמית של הספר כתובה המילה… "כשר". לא נשמע לכם לא קשור בעליל למה שהיה בקיבוצים? מתי נקום ונגיד: די להעמדת הפנים ולתחליפים שאינם תמיד מתאימים? איש הישר בעיניו יעשה.
• אם כבר קיבוץ, אחד הספרים הטובים ביותר שנכתבו בשנים האחרונות על עליית הקיבוץ ושקיעתו, בזוית אישית, הוא "הביתה" של אסף ענברי, בן קיבוץ אפיקים. אם טרם קראתם, הנה לכם מתנה נוספת שאתם חייבים לעצמכם החג הזה.
• אחרי ששמעתי את דבריו של מנכ"ל ארגון "לתת" באחת ההפגנות למען הצדק החברתי, הבנתי שישועה גדולה לשכבות החלשות, ההולכות וגדלות, לא תבוא כנראה מהממשלה שלנו. גם לא מעשירי הארץ. תשמעו מה שאני אומרת: אוטוטו מתחילה שנה חדשה ויש לכם הזדמנות לעשות מעשה טוב ונדיב בקלילות של הזזת העכבר. אז קדימה, תקליקו: http://www.give2gether.com/projects/latet-2012.Saloona/

עוגיות בורקס? יש דבר כזה! (וגם שוונץ על יום הבלוג הבינלאומי)

לפני כשבוע נפגשנו כמה בלוגרי אוכל שכותבים ב"סלונה" לשיחה משותפת. תמיד מעניין להכיר את מי שעומד מאחורי הדמות הבלוגרית שלו. אני כנראה דינוזאורית מדופלמת; לא יכולה להחליף לגמרי את המגע האישי בזה הוירטואלי. אתם בטח יכולים לדמיין איך נראה השולחן בחדר בו נפגשנו: עוגות, עוגיות, פשטידות ושאר פיתויים קולינאריים.

הבטחתי לשתף במתכון לעוגיות הגבינה המלוחות שהכנתי למפגש הזה. אין לי ספק שהן יכנסו  לרפרטואר האפיה שלכם. כמה דקות עבודה ועוד כמה דקות אפיה ויש לכם עוגיות קלות להכנה וטעימות בטירוף וזה עוד בלי שהזכרתי את הריח המעולה המתפשט במטבח אחרי שהן יוצאות מהתנור. הילדים שלי קוראים להן עוגיות ביסקוויט בורקס. מדובר בעוד מאפה מהסוג הממכר!

עוגיות גבינה מלוחות

כ-35 עוגיות

החומרים

• 240 גרם תערובת של גבינות עזות טעם, מגוררות או מפוררות, כמו קשקבל, פרמזן, גרויר, בולגרית או פטה (מומלץ לא לשים יותר משליש מסה"כ הכמות גבינות מלוחות, כדי שלא יצא מלוח מדי)
• 3/4 כוס (105 גרם) קמח לבן
• 60 גרם חמאה, חתוכה לקוביות
• 1/2 כפית מלח
• 2-3 כפות חלב
• גרעיני דלעת, לקישוט

אופן ההכנה

1. ערבבו במעבד מזון את הגבינות, הקמח, החמאה והמלח כמה שניות עד לתערובת פירורית.
2. הוסיפו את החלב בהדרגה, בהתאם לצורך, והמשיכו עד שמתקבל בצק אחיד אבל לא יותר מזה.
3. העבירו את בצק הגבינות לניילון נצמד וצרו ממנו גליל בקוטר של כ-4 ס"מ (אפשר גם לשטח את הצדדים, כמו שאני עשיתי) והכניסו למקרר לשעה לפחות.
4. פרסו את גליל הבצק לפרוסות דקות, בעובי של כ-1/2 ס"מ והניחו על תבנית מרופדת בנייר אפיה, עם רווחים בין עוגיה לעוגיה. טיפ: אם אתם רוצים לשמור על הצורה המרובעת של הפרוסות, גלגלו את הגליל רבע סיבוב לאחר כל פריסה.
5. הניחו גרעין דלעת במרכז כל עוגיה והכניסו לתנור שחומם מראש ל-180 מעלות ל-10 דקות של חימום רגיל ועוד כ-5 דקות בגריל, עד להזהבה. כשהן יוצאות מהתנור העוגיות רכות וכשהן מתקררות הן מתקשות.

בתיאבון!

צילום: "הגרגרנית"

צילום: "הגרגרנית"

השוונץ:

מחר, יום שישי, ה-31 באוגוסט, חוגגים ברחבי העולם זו השנה החמישית את יום הבלוג הבינלאומי, מתוך שאיפה לחשוף לעולם כמה שיותר בלוגים, מסוגים שונים. מכיוון שכבר המלצתי בעבר, במסגרת הבלוג שלי, על בלוגי אוכל אחרים, בארץ ובעולם, רציתי להכיר לכם הפעם חמישה בלוגים מעולם תוכן אחר לגמרי. אומרים שאין כמו חברים קרובים, ואם כבר, אז חברות. אז הפעם אני רוצה להמליץ לכם לקרוא את הבלוגים של חברותיי למועדון הטועמות של יקבי כרמל. העצמה נשית מהסוג הטוב ביותר:

1. סימני עיצוב, הבלוג של מרב שדה – כל מה שרציתם לדעת על עיצוב הבית, טרנדים חדשים וטיפים לבניה, כולל צילומים יפיפיים מהארץ ומהעולם.
2. משתפצת, הבלוג של ענת שתיוי – גם ענת כותבת על עיצוב הבית, אבל משלבת בין לבין סיפורים אישיים על כל מה שמעניין נשים צעירות בעיר הגדולה (תל אביב, כאילו דא).
3. חמושה במשקפיים ורודים, הבלוג של א. חסרת תקנה – בלוג אישי על הדברים שקורים לנו בחיים, אפילו הקשים ביותר, בהגשה האופטימית חסרת המעצורים של א.
4. פשוט הורים, הבלוג של הדס לוז – הורות היא "מקצוע" מאתגר ברמה יומיומית. להדס יש כמה תובנות חשובות בנושא היחסים במשפחה ששווה להקשיב וליישם.
5. לא אובייקטיבית, הבלוג של לימור שיפוני – לימור היא אשת אשכולות: היא מאסטר בעולם האינטרנט, נגנית מחוננת ומנצחת על תזמורת, אבל בעיקר מספרת סיפורים מרתקת (תאמינו לי).

לנשוף בסופלה

כמי שמבלה די הרבה זמן במטבח וחושבת על בישולים גם מחוצה לו, אני מחפשת רעיונות, טרנדים, חומרי גלם חדשים ומטבחים מעדות וארצות שאני לא מכירה. כמות ספרי הבישול שיש לי מהווה מקור בלתי נדלה לרעיונות.  טוב, מודה, גם לסיפורים לפני השינה (ואל תספרו לעזר שאני עוד קונה ספרים, בגלל סיבה פרוזאית של חוסר השימושיות כביכול במוצרי נייר בעידן הדיגיטלי). כי הרי כמו בבגדים, מה שהיה מודרני לפני שבועיים, הפך לפאסה לפני שבוע ויהיה וינטאג' בשבוע הבא. על זה בדיוק אני רוצה לדבר איתכם.

חג השבועות בפתח ומוצרי חלב הם מהמזונות האהובים עלינו ביותר פה בארץ ישראל. ואם כבר וינטאג', מה אתם אומרים על סופלה? נכון, זה לא הולך אחורה כמו פונדו גבינה (ביני לביניכם, כמה סטים קיבלתם לחתונה?), אבל בכל זאת מחזיר נשכחות. הסופלה, מתורגם מצרפתית ל"תפיחה". נדמה לי שנמשיך לקרוא לזה סופלה, נכון? הוא מתנפח בזכות קצף הביצים שבו. לאחר אפייה בתנור הוא עולה מעלה ועם הוצאתו מהתנור הוא יורד. מזכיר עוד כמה דברים שעולים ויורדים (כל אחד עם האסוציאציות שלו) ולכן צריך להגיש אותו ממש כשהוא יוצא מהתנור. זה אולי חסרון למי שרגיל להכין את הדברים הרבה זמן מראש, אבל היתרון בא במראה, בטעם ובמרקם האוורירי. הטוויסט במתכון שלהלן הוא בהוספת עשבי התיבול (טימין במקרה הזה). אני ממליצה בחום לקרוא את הטיפים לפני ההכנה.

צילום: "הגרגרנית"

טיפים לסופלה מוצלח:

• מומלץ להשקיע בגבינות, כי הן נותנות את הטעם לסופלה. אם אתם אוהבים טעמים חזקים, השתמשו בגבינות בשלות וחריפות, אבל במקרה הזה היזהרו בכמות המלח שאתן מוסיפים. אפשר להשתמש בפרמזן, סנט מור, גרוייר, קומטה או אפילו גבינה כחולה.
• חשוב לצפות את פני הכלי היטב, כדי שהציפוי יאפשר לסופלה לעלות מעלה והוא לא יידבק לדפנות הכלי.
• ליצירת קצף נוקשה כמו שצריך לסופלה, מומלץ להוציא את הביצים מהמקרר מעט לפני השימוש ולא להשתמש בביצים קרות מדי.
• חשוב לא לערבב יותר מדי את הקצף עם תערובת הגבינות, כדי שהוא ישמור על האווריריות שלו. הערבוב צריך להיות רק עד לאחידות.
• אם רוצים לאפות את הסופלה בכלים אישיים, צריך לאפות פחות מהזמן המומלץ לכלי גדול בחצי בערך, אבל זכרו להשגיח על הנעשה בתנור: אין כמו מראה עיניים.

צילום: "הגרגרנית"

צילום: "הגרגרנית"

סופלה גבינה

4 מנות

החומרים

• 45 גרם + 10 גרם חמאה
• 1 כף פרמזן מגורר
• 45 גרם קמח
• 3/4 כוס חלב
• 1/2 כוס שמנת מתוקה
• מלח, פלפל שחור
• 120 גרם גבינה (אני השתמשתי בתערובת של פרמזן מגורר וסנט מור מפוררת)
• 4 חלמונים (חלמון אחד ישמש אתכם לחביתה)
• 5 חלבונים
• עלים מ-3-4 ענפי טימין (קורנית).

אופן ההכנה

1. שמנו את כל החלק הפנימי של כלי עגול ועמוק (דמוי קערה) חסין חום בקוטר של כ-20 ס"מ ב-10 גרם מהחמאה ולאחר מכן פזרו מעל פרמזן מגורר, כך שיידבק לחמאה.
2. בסיר המיסו חמאה ולאחר מכן הוסיפו קמח. ערבלו בעזרת מטרפה כל הזמן, עד שהקמח והחמאה מתאחדים לרביכה זהובה.
3. הסיפו חלב ושמנת בזרם איטי, תוך ערבוב מתמיד עד לתערובת בשמל סמיכה.
4. תבלו את התערובת במלח, פלפל וטימין.
5. הוסיפו את הגבינות לבשמל וערבבו היטב, עד שהגבינות נמסות. כבו את האש ותנו לתערובת להצטנן מעט. בשלב הזה הריח של הגבינות כבר מגרה את כל החושים!
6. הוסיפו את החלמונים לתערובת אחד-אחד תוך ערבוב.
7. במיקסר טרפו את החלבונים לקצף גבוה ונוקשה.
8. העבירו  את הבשמל לקערה והוסיפו אליו את הקצף, 1/3 מהכמות בכל פעם. קפלו בהזירות את התערובת שמתקבלת, כדי שהיא תישאר אוורירית.
9. העבירו את תערובת הסופלה לכלי חסין החום  והכניסו לתנור שחומם מראש ל-200 מעלות ל-25-30 דקות. בדקות האחרונות של האפיה מומלץ להשגיח על הסופלה, שלא יגלוש או יישרף.

בתיאבון וחג שמח!

צילום: "הגרגרנית"

השוונץ:

אכפת גם לכם מה אתם מכניסים לפה שלכם ושל ילדיכם? הנה רעיון שהגה השף ג'יימי אוליבר, אשר מקדם את נושא החינוך לתזונה הבריאה כבר כמה שנים, באנגליה ומחוצה לה (חפשו את ההרצאה שלו בטד, כולל סרטון ההדגמה בפני ילדים אמריקאים. חוויה מפחידה ומעצימה כאחד).  ביום שבת, ה-19 במאי, יחגגו ברחבי העולם את יום מהפכת המזון (Food Revolution Day), שבו כל אחד מאיתנו מוזמן לארח, להתארח או לבקר באירועים או מקומות בהם מגישים אוכל שבושל במקום, מחומרי גלם טובים, ללא תוספים מלאכותיים. בעידן שבו השמנה היא אחת החולות הרעות של העולם, השתתפות באירועים קהילתיים כאלה, ששמים במרכז תשומת הלב את המזון הבריא, היא חובתנו כאזרחים למען איכות החיים שלנו.

ספא לעוגת גבינה מפונקת

אם אתם רואים צלחת ועליה הבצק שנותר מפרוסת עוגת גבינה שהיתה שם קודם, תדעו שזו אני היא שעברתי שם. לא שאני לא אוהבת בצקים (חלילה! אני?!), אלא שתמיד יש בעיניי משהו לא מתאים בין האווריריות של הגבינה לבין הכבדות של התחתית. מודה באשמה, בכל מקום שאני מזמינה עוגת גבינה (וזה קורה מדי פעם, כי באמת זו אחת העוגות האהובות עליי), אני מייחלת שיגיע החלק הלבן בלבד.

חוץ מהבצק יש את עניין אחוזי השומן של הגבינה. הצ'יזקייק האמריקאי הגיע אלינו עם גבינות עתירות שומן סטייל פילדלפיה. טעים אבל אווריריות זה לא שם המשחק כאן, כי אם סופר-עושר כמו שאנו מצפים מהמנטליות הקפיטליסטית האמריקאית. חשבתם פעם על אפיון לאומי לפי עוגת הגבינה?…

ויש את עניין החומרים המייצבים כדוגמת ג'לטין או אינסטנט פודינג וניל. נכון, הם עושים את העבודה בעניין חיזוק העוגה, אבל לדעתי יש להם טעם לוואי והכי גרוע – הם הופכים את העוגה ליציקה. אווריריות זה לא. מה כן? אני מחבבת את "פס הגבינה" של הקונדיטוריות הקטנות של פעם, שיש אותו עדיין בכמה מקומות שלא תמצאו עליהם שלטים עם שם של רשת מאפיות או בתי קפה.

נו טוף, גמלה בליבי ההחלטה לשתף אתכם בסוד משפחתי, עוגת הגבינה של דודתי. עוגת ענן נפלאה, בלי בצק למטה ועם טעם של שירת מלאכים בפה. באמת שקל לאפות עוגות גבינה (שזה לא יפחיד אתכם), אלא שהיתרון של עוגת הגבינה הוא גם החסרון שלה באפיה – היא מכילה הרבה נוזלים ואוויר. אלה גורמים לה לנסוק לגבהים, אבל בסוף האפיה פניה נסדקים והיא צונחת. אבל לפני הכל, כמה טיפים לאפיית עוגת גבינה:

• טיפ 1: זמן אפיה ארוך מהרגיל – מתחילים בחום גבוה וממשיכים בחום נמוך.
• טיפ 2: שמים מתחילת האפיה קערה קטנה עם מים, שיגרמו לאוירה רטובה מאדים בתוך התנור. העוגה שלנו אוהבת להיות בספא.
• טיפ 3: העוגה שלנו היא מפונקת ואוהבת תשומת לב. אחרי שמכניסים אותה לתנור אי אפשר להיעלם לשעה כדי לבדוק משהו במחשב. צריך לשבת קרוב אליה ולהתבונן בה מדי כמה דקות, כדי להגיב במקרה והיא עומדת להיסדק/להשתזף וכו'. התוצאה מצדיקה את הפינוק הזה. את הילדים שלכם תחנכו אחרת…
• טיפ 4: מסיימים כאשר העוגה עדיין רוטטת באמצעה. אל דאגה, היא תתייצב במקרר. אם תאפו אותה יותר מדי היא תהיה ראויה למילוי סדקים בקירות.
• טיפ 5: ואם כל זה לא הצליח, זכרו – את כל הפגמים אפשר לכסות בקצפת…

עוגת גבינה אוורירית של הדודה

עוגה גבוהה לתבנית 24 או נמוכה יותר לתבנית 26

• 6 ביצים מופרדות
• 2 כוסות סוכר (400 גרם)
• 3 חבילות גבינה 5% או 9% (סה"כ 750 גרם)
• 1 1/2 גביעי שמנת חמוצה
• 3 כפות קמח תופח (45 גרם)
• 1 כפית תמצית וניל

אופן ההכנה:

1. להקציף במהירות גבוהה חלבונים וכאשר הקצף מתחיל להלבין, להוסיף בהדרגה 1 כוס סוכר (200 גרם) לקצף יציב. חשוב מאוד להתחיל בחלבונים, כי הם מפונקים והקערה של המיקסר חייבת להיות הכי נקיה בשבילם, בלי שומן או לכלוך מהעבר. אם יש לכם רק קערת מיקסר אחת, העבירו את הקצף המוכן לקערת המתנה אחרת.
2. להקציף במהירות נמוכה את שאר החומרים לפי הסדר להלן: גבינה, שמנת חמוצה, תמצית וניל, חלמונים, סוכר וקמח.
3. תגידו יפה שלום למיקסר עכשיו. העבירו בעזרת לקקן כ- 1/3 מכמות הקצף לתוך תערובת הגבינה וקפלו בתנועות עדינות בצורת הספרה 8. הוסיפו את שאר הקצף ובחשו רק עד שהתערובות מתאחדות, אבל היזהרו מערבול יתר – אנחנו רוצים לשמור על האויר שבתערובת.
4. העבירו לתבנית ששימנתם בחמאה או בתרסיס חמאה והכניסו לתנור שחומם מראש ל-180 מעלות, ל-20 דקות. יחד עם העוגה נכנסת קערה קטנה של מים ליצירת אדים בתנור.
5. לאחר 20 דקות הורידו את הטמפרטורה של התנור לכ-150 מעלות ופתחו את דלת התנור. פעולה זו תעזור להורדת הטמפרטורה בתוך התנור. העוגה תשב כעת עוד כ-50 דקות, סה"כ אפיה כשעה ועשרה. אבל, וזה אבל גדול – כל תנור הוא שונה. צריך להיות קשובים לעוגה שלכם ולבדוק אותה מדי כמה דקות. מומלץ לסובב אותה בעדינות במהלך האפיה פעם אחת לפחות, כדי שתקבל שיזוף אחיד מכל הצדדים.
6. בסיום האפיה פותחים את דלת התנור מעט אבל משאירים את העוגה לצנוח בעדינות מטה. אם תוציאו אותה החוצה הצניחה תהיה מהירה בלי שליטה. כשהעוגה נעימה למגע מוציאים אותה החוצה להתקרר סופית.
7. מומלץ להוסיף קצפת לבנה מעל: מקציפים שמנת מתוקה עם כ-1/4 כוס סוכר. אופציה נוספת היא לערבב שמנת חמוצה עם מעט סוכר, למרוח על העוגה בשלב שהיא מסיימת את האפיה שלה ולהכניס חזרה לתנור החם (לא דלוק). אני אוהבת את המראה שלה ככה ביתי, ראסטיק, אבל אם אתם בענייני פנפונים, אתם מוזמנים להתפרע בקישוטים ובמריחות.

על זה אומרים: קשה, קשה…

בתאבון וחג שמייח!

השוונץ:

• אחרי זה לא צריך יותר כלום. אפשר למות בשקט. ברור שפולניה…
• יש המון מתכונים לעוגות גבינה אשר משלבים שוקולד לבן, חלבה, פירות, ג'לי ומה לא. אני בחורה שמרנית, אוהבת את העוגה שלי בטעם של פעם. מה שכן, אני מוכנה תמיד לאכול פאי גבינה, עוגת פירות, עוגת חלבה כל עוד קוראים לזה בשם הנכון…

שבועות בפתח

שבועות הוא חג שאני מאוד אוהבת. אולי בגלל שאני ״מתה״ על עוגות גבינה, פשטידות גבינה, בורקס גבינה ושאר מנות עם גבינה. למעשה, כשחושבים על זה לעומק, זה החג שאת האוכל שלו אני הכי אוהבת… בכל אופן, חג כזה מצדיק שני פוסטים עם מאכלי גבינות, נכון?

אולי בגלל שהוצפתי בכל מדורי האוכל והבלוגים לבישול במתכוני עוגות גבינה וושאר מתוקים, החלטתי לעשות ״דווקא״ ואני מתחילה במתכון מלוח… ברור שבלי סלט אי אפשר לערוך את שולחן החג. והפעם, סלט חסה גבינתי מאוד.

סלט חסה עם צ׳יפס פרמזן ברוטב יוגורט

4 מנות

החומרים:

לרוטב:

• כ-1/3 כוס (80 מ״ל) יוגורט
• 1 כף מיונז
• 1 שן שום כתוש
• 1/2 1  כפות מיץ לימון
• 1 אנשובי משומר קצוץ (כן, רק דגיג אחד, כתוספת למליחות)
• 1 כפית חרדל
• מלח, פלפל

לסלט:

• 100 גרם פרמזן מגורר
• 12 עגבניות שרי
• 1/2 כף שמן זית
• 1 כפית שמן בלסמי
• עלים לסלט: חסה, רוקט, עלי בייבי, נבטים, בזיליקום ושאר עלים שאתם אוהבים ומתחשק לכם, חתוכים לגודל שנעים לכם להכניס לפה
• 120 גרם גבינת עיזים (בסגנון פרומעז) שהוצאה מהמקרר מבעוד מועד להתרככות
• 1 שן שום כתושה
• 1 כפית טימין מיובש
• 1 כף שמנת מתוקה (אני יודעת, אתם בטח שואלים את עצמכם אם שווה לפתוח חבילה שלמה בשביל זה. אבל מכיוון שממילא אתם מתכוונים להשתמש בחג הזה באיזו שמנת מתוקה אחת או שתיים, תשמרו בשביל הסלט את המעט הזה)

הוראות הכנה:

1. ערבבו את כל חומרי הרוטב יחד. הוסיפו מלח ופלפל לפי הטעם ושמרו במקרר עד לשימוש.
2. בקערית ערבבו שום כתוש, אורגנו ושמנת מתוקה. הוסיפו את גבינת העיזים והמשיכו לערבב עד לקבלת מחית גבינתית.
3. שימו בתנור שחומם מראש ל-180 מעלות תבנית עם עגבניות שרי, שמן זית, חומץ בלסמי, מלח ופלפל וצלו במשך 20 דקות, עד שהן ממש ״מתפוצצות״. הוציאו מהתנור והניחו בצד.
4. העלו את טמפרטורת התנור ל-200 מעלות . שימו ״ערימות״ פרמזן, כל אחת מכף אחת גדושה, בתבנית עם נייר אפיה במרווחים של 3 ס״מ זו מזו. השתמשו ב1/3 מהכמות בלבד (כ-100 גרם). אפו בתנור כ-5 דקות, עד לקבלת צ׳יפסים זהובים. קררו בצד.
5. הניחו בתחתית קערת ההגשה או הצלחת האישית ממחית גבינת העיזים (אפשר למרוח לרוחב הצלחת). שפכו מהרוטב על החסה ושאר העלים. אל תשתמשו בשלב הראשון בכל הרוטב, כי אם רק בחלק קטן. רוטב תמיד אפשר להוסיף ולא ניתן להחסיר. אנחנו רוצים סלט פריך ולא שוחה בבריכה. פזרו את עגבניות השרי הצלויות ואת הצ׳יפסים מפרמזן וכן את שאר גבינת הפרמזן ששמרנו. תוכלו כעת להוסיף עוד מהרוטב, אם נראה לכם שחסר.

בתאבון!

השוונץ:

• אריה גלבוע ואהוד כוכבי מעבירים קורסים להכנת גבינות. בכל מפגש מכינים גבינה אחרת. שילוב מענג של למידה מעמיקה והתנסות שאין כמוהו! כבוגרת הקורס, אני כבר מצטיידת בחלב מהמשק להכנת גבינות ביתיות לשבועות. ולא מדובר רק בגבינות משק או לבנה מיוגורט, אלא בקממבר, אדם, צפתית, ריקוטה ועוד ועוד. ממליצה!
• חג השבועות הוא הזמן להתמקד בגבינות הטובות של מחלבות ארצנו, לא לחשוב על אחוזי שומן, כי אם על אחוזי טעם. צאו לטייל בחג הקרוב וקחו איתכם את רשימת המחלבות בארץ. כמה טוב לעצור בהן בדרך ולקנות גבינות ויין לפיקניק שלנו.